תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, משפחות הנעדרים, קודם כול, אני אתייחס לחוק שמוצע היום. הנושא ראוי, ואני חושבת שהמדינה צריכה לדאוג לכל אזרח. אם אזרח נעדר, המדינה צריכה לדאוג למשפחה. אני רוצה לברך את המשפחות. סוף-סוף יש צעד קדימה כדי להגן עליכן. אתן נמצאות במצב של חוסר אונים וחוסר ודאות. במצב כזה, שמרגישים גם אובדן ועצב, זה לא הזמן להתעסק בזכויות ולהתמודד עם ביורוקרטיה, והמדינה צריכה להיות לצידכם. אני רוצה להודות ולברך את חברת הכנסת לשעבר נירה שפק היקרה, שתרמה רבות לקידום ההצעה הזאת. באמת הגיע הזמן שתקבלו את כל התמיכה והעזרה מהמדינה.
אנחנו נמצאים היום בתקופה שבה כולם מדברים על עתידה של המדינה. יש כבר ריח של בחירות. באמת זו שנה שנעשה בחירה ונגדיר כיצד תיראה המדינה שלנו בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד ארבע שנים, חמש שנים. כולנו רוצים שהמדינה תיראה טוב יותר והאזרחים ירגישו בטוחים יותר, שמחים יותר. למרות שבמדד האושר אנחנו במקום טוב, אנחנו עדיין מרגישים שאנחנו לא מוגנים מספיק ולא הכול עובד כפי שרצינו. אני שומעת בתקשורת את הפוליטיקאים. רבים מדברים על כלכלה, על ביטחון, על יוקר המחיה, דנים על סקרים ותוצאות הסקרים. אתם יודעים מה אני לא שומעת? לא מדברים על נושא הבריאות. תאמינו, זה הנושא הכי חשוב לחיים שלנו, כאילו הנושא נדחק, כאילו בורחים מלדבר עליו, ויש הרבה מה לעשות בתחום הבריאות. האזרחים נכון להיום, וזה לא סוד, ממתינים חודשים ארוכים כדי להגיע לייעוץ אצל רופא מומחה. אנשים נוסעים רחוק כדי לעשות בדיקה כשאפשר לעשות אותה בקרבה לבית. כולנו כאילו מתחילים להתרגל שלא תמיד קופת חולים מאשרת תרופה כזאת או אחרת וצריך להילחם כדי לקבל את מה שמגיע לנו בזכות.
אתם יודעים, אני כמעט חמש שנים בכנסת, ואין יום שאני לא עוסקת בתחום הבריאות. יזמתי הצעות חוק, המון דיונים, קידמתי, מצאתי פתרונות אמיתיים, ואני רוצה להגיד שהבריאות היא נושא שאסור לדחות אותו, צריך לעסוק בו.
יש בשורה ויש תקווה שנעשה את זה כמו שצריך אחרי הבחירות.
304 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.