קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת. שלום, תלמידים יקרים. אני מניחה שרובכם – כנראה בעתיד הלא-כל-כך רחוק, לפי מה שאני רואה מכאן – אתם תתגייסו ותשרתו נאמנה בצה"ל, כמו הבת שלי, למשל. ובטח שמעתם שהיום התקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון לגבי מה שאנחנו קוראים לו חוק ההשתמטות. אבל אני רוצה לספר לכם ולעם ישראל, שפחות מודע, כי פחות מדברים על זה, שבמקביל לדיון הזה התקיים היום דיון מיוחד בוועדת הכנסת, שכל מהותו הייתה הקמת ועדה מיוחדת בכנסת ישראל שתעקוף ותיקח את תפקידה של ועדת הכלכלה, שאמורה לדון במשרד התקשורת ובחוקים שקשורים בו.
כאמור, אני חברה בוועדת הכלכלה, וכמעט שלוש שנים אני יושבת בוועדה הזאת שעות רבות רבות רבות, וישבתי שם במעל 60 דיונים שבהם הובאו חוקי תקשורת שונים, שכמובן, שר התקשורת – שאני אוהבת לקרוא לו צר התקשורת – הביא חקיקות פרטיות, כי לא הצליח להביא חקיקה ממשלתית, ורוב החקיקות האלה לא הצליחו באמת לעבור, כי הן פשוט היו חקיקות לא טובות וכמובן אנטי-דמוקרטיות.
למעשה הונהגה פה שיטה חדשה, שיטת מצליח, שזה אומר: לא הצלחנו לעשות את זה בחקיקה פרטית, נביא את זה אחרי שנתיים וחצי של עבודה, בחקיקה ממשלתית מחוררת, רעה, לא טובה, לא מקצוענית, עם הרבה מאוד בעיות מהותיות, ונעשה את זה בוועדה עוקפת, כי לא הצלחנו בוועדת הכלכלה, ויושב-ראש הוועדה הוא כנראה לא איזה יס-מן, אז נעקוף אותו בדרך אחרת.
אני תוהה, וגם רוצה לציין את מה שכבר ציינתי מעל הדוכן הזה – אני תוהה אם ראש הממשלה מתכוון להצביע היום על הקמת הוועדה המיוחדת, שכן הוא מצוי בניגוד עניינים. אתמול, במכתב החנינה – שהיא לא באמת חנינה – שהוא הוציא, הוא כתב חד-משמעית במילותיו שהוא לא יכול לעסוק בחוק התקשורת בגלל ניגוד העניינים. לעומת זאת, שר התקשורת עמד פה פעמים רבות ואמר לנו שאין ניגוד עניינים והוא יכול לעסוק. אז אולי כדאי לתאם גרסאות.
אבל רגע לפני – אני רוצה למנות בפניכם, ממש ממש זריז, כמה פגמים מהותיים היו בתהליך מאז שכל הדבר הזה הובא בפנינו. אז קודם היה לנו את משרד האוצר שהתנגד לחקיקה בגלל שלא היה תקציב לרפורמה; אחר כך היועצת המשפטית לממשלה הסבירה בוועדת השרים לענייני חקיקה כי פסק השיח בין משרד המשפטים למשרד התקשורת, בגלל התעקשות השר לא לתקן סעיפים; אחר כך רשות ההסדרה קובעת נחרצות שנפלו פגמים שונים בתהליך גיבוש החקיקה ובבחינה הכלכלית שנעשתה על ידי משרד התקשורת; אחר כך שגריר ארצות הברית בישראל מביע את מורת רוחו מול משרד התקשורת, בגלל הסנקציות שיוטלו על חברות סטרימינג אמריקאיות כמו דיסני ונטפליקס; אחר כך, לקראת קריאה ראשונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה: "קידום – החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית"; אחר כך הצעת החוק עוברת ברשומות באופן תקדימי, עם הערה כתובה של היועצת המשפטית לממשלה: "הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועמ"שית"; אחר כך ארגון העיתונאים מגיש בג"ץ, בסוף אוקטובר: "עניינה של העתירה להבטיח כי הליך גיבושה של הצעת חוק ממשלתית ייעשה בהתאם לכללי המשפט המינהלי", וכו' וכו' וכו' – בג"ץ; אחר כך החוק עובר בקריאה הראשונה, ובעצם זה מאשרר את הקביעה שוועדת הכלכלה היא המוסמכת לדון בו, כי בתוך דברי ההסבר לחוק מצוינת ועדת הכלכלה כוועדה העוסקת בחקיקה בתחום בזק ושידורים.
520 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.