קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
האמת, אני בהלם, אדוני היושב בראש. אני לא יודע מאיפה להתחיל.
המדינה מייצרת חדשות, כל דקה וחצי משהו, אלוהים ישמור. אבל אני לא יכול שלא להתייחס למכתבו של ראש הממשלה. איך הוא כותב? "בשנים האחרונות התגברו המתחים". אדוני ראש הממשלה, אתה לא מודע לשום דבר. לא להליך המשפטי – הוא לא הגורם להתנצחות ולמחלוקות בעם, אלא אתה באופן ישיר. העם כמעט לא מתייחס למשפט שלך. אתה, אדוני ראש הממשלה, ריסקת את החברה הישראלית. אתה, להזכיר לך, רכנת אל אוזנו של הרב כדורי, זכר צדיק לברכה, ולחשת: הם שכחו מה זה להיות יהודים; אתה אמרת: הערבים נוהרים לקלפיות; שמאלנים בוגדים. מדי שבוע עומדים כאן השר אמסלם, השר קרעי, גלית דיסטל ואחרים, ומכונת הרעל שלא מפסיקה לקלל חצי עם, מכונת רעל משמידה ערך, משמידה את ערך החברה הישראלית. אתה באמת חושב שנאמין לך, אדוני? אני לא מבין.
במכתבך כתבת: "אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים, להשגת אחדות בעם ולהשבת האמון במערכות המדינה". הצחקת אותי. אתה? אתה, שמוביל את ריסוק החברה הישראלית ואת הקרע בעם; אתה, שבמשך הרבה שנים, אבל בפרט בארבע השנים האחרונות, לא אמרת "עצור" לשר המשפטים שלך, שהביא לקרע בעם עם המהפכה המשפטית – היה אפשר לעשות את זה אחרת; אתה, שעודדת בעצם שתיקתך; אתה, שלא לקחת אחריות לאחר האסון הנורא של 7 באוקטובר; אתה, שמתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אתה באמת חושב שנאמין לך? איך אמר שר האוצר בממשלתך? שקרן בן – וכאן אני עוצר, מפאת כבודו של אביך, זכרו לברכה. אנחנו לא מאמינים לך.
אני מבין שרגליך רועדות מהחשש כי תורשע, לפחות בתיק 1000.
לא מעניין אותי מה הנשיא יחליט, באמת לא מעניין אותי. אתה והממשלה העבריינית תלכו הביתה בבחירות הקרובות. אנחנו נתקן את הכול, לא תהיה לנו ברירה אחרת. הנזקים הם נזקים אדירים. תודה רבה.
283 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.