קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב. הצבא לא מתאים לכולם, מכיר את זה, אדוני היושב-ראש? קלישאה שחוקה שאנחנו שומעים כבר עשורים במסגרת התירוצים למה לא להתגייס לצה"ל. אז אני אגיד לך משהו, אדוני היושב-ראש. ביקרתי בחשמונאים, החטיבה החרדית הראשונה מאז ימי בר-כוכבא, ואני אגיד לך משהו, הלוואי על כולנו. שמונה כיורים, ארבעה משגיחים, שני בתי כנסת, בית מדרש אחד – תנאים חלומיים לחייל החרדי.
ואתה יודע מה? השבת פרשת וישלח, אנחנו נקרא על יעקב אבינו. יעקב אבינו היה יכול רק לחלום על התנאים שיש בבסיס חשמונאים. מה אומר יעקב אבינו כשהוא עומד לחזור לארץ ישראל? הוא אומר בתחילת הפרשה לעשו, "עם לבן גרתי" – משלימים חז"ל, רשי מביא את זה: "עם לבן - - - גרתי" – את שומעת, טלי? "ותרי"ג מצוות שמרתי". מה זה ותרי"ג מצוות? גרתי, בחילוף אותיות זה תרי"ג. כלומר, כשיעקב אבינו אומר "עם לבן גרתי" –אני שמרתי על אמונתי, שמרתי על דרכי. עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי. כלומר, יעקב אבינו גר עם גדול עובדי האלילים בהיסטוריה, לבן הארמי, אבל הוא עדיין שמר על תרי"ג מצוות.
אז עדיין הצבא לא מתאים לחרדים. יעקב אבינו חי בבית עובדי עבודה זרה 20 שנה ושמר מצוות. אם יעקב אבינו יכול להתמודד בתנאים האלה, אני חושב שזו דוגמה לנו לדורות, ולכן הטיעון השחוק של "הצבא לא מתאים לנו" – כשהצבא באמת באמת עושה הכול כדי להתאים: חשמונאים, חטיבות למהדרין, כל המאמצים האפשריים – בעיניי זה טיעון עלוב.
אבל אני רוצה לומר לך עוד שיעור גדול מיעקב אבינו, שיעור של אחריות. כשיעקב מתכונן למפגש עם עשו, אומרים חז"ל שיעקב התכונן בשלוש דרכים: דורון, תפילה ומלחמה. מה זאת אומרת? הוא הולך להיפגש עם האח שלו, אבל הוא יודע שאח שלו לא תמים, הוא מגיע עם גדוד של 400 לוחמים. אז הוא מכין דורון, שבשפה שלנו זה דיפלומטיה, משא ומתן, מדיניות כדי לא להגיע לעימות; הוא מתפלל, חיזוק רוחני, עמוד שדרה ערכי; ומלחמה, כי הוא גם מתכונן למלחמה. יש רגעים שאין ברירה, יש רגעים שהתפילות לא מספיקות. וזה בדיוק הסיפור שלנו: מדינה לא בונים רק עם תפילות, ביטחון לא שומרים רק עם כוונות טובות, וחברה לא יכולה לשאת על גבה חצי מהעם כשהחצי השני אומר "לא מתאים לי". אז יעקב אבינו, שבא אחרי בית עבודה זרה, עשה דורון, עשה תפילה, עשה מלחמה; גם אנחנו לא יכולים יותר לשמוע את השטויות האלה, לא יכולים יותר לראות חוק שאין בינו לבין שוויון בנטל דבר. הגיע הזמן, הגיע הזמן להסתכל לאמת בעיניים, ללמוד מיעקב אבינו. תודה.
387 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.