קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – שר הביטחון, שר האוצר לשעבר ועוד מיני תפקידים, מי שיושב בראש ישראל ביתנו – דיברת על חוק הגיוס ועל חוסר הפרופורציה, על האפליה המשוועת בין דם לדם, אבל לא רק בין דם לדם, בצורה שבסופו של דבר מתרגמים גם בצה"ל את הרוח של הממשלה הזאת, שמצד אחד נותנת רוח להשתמטות, ורוח להפקרות, ורוח לאנשים שגם רצחו וגם ירשו בזה שלא רק שהם לא מתגייסים, גם מקבלים הטבות וגם פוגעים פיזית בנבחרי ציבור, שאגב, עם כל זה שליבי ליבי איתם, עם אותם נבחרי ציבור שהותקפו, בסופו של דבר אנחנו מבינים שאת אשר יגרו בא להם.
לצד זה, אני באמת אומרת, פתחנו את הבוקר הזה עם דיונים בוועדת הכנסת על חוק פגיעה בתקשורת ובחופש הביטוי. ברור לנו שבמקום שפוגעים בתקשורת, פוגעים בסופו של דבר בחופש הביטוי של האזרחים. ואני שואלת את עצמי: איך ייתכן שבסוף, אחרי שנתיים של מלחמה, ודם, וטבח, ופגיעה, ורצח, ושכול, וילדים שנחטפים ונגררים, ונשים שנאנסות, וחיילים שמתים, ונלחמים בחירוף נפש, בסוף אנחנו עומדים בבית הזה, ובמה עסקינן? במה הממשלה הזאת עוסקת? במה הם עוסקים? לא בשיקום, לא בריפוי, לא בעזרה לאלמנות, ליתומים, לפגועי הנפש, להלומי הקרב, לא בחרמות בין ילדים, לא ברפורמה ביוקר המחיה, לא ברפורמה בחינוך.
מה עם רווחה? לאן הולכים התקציבים? לאן הולך כל הקשב של הממשלה הזאת וחברי הקואליציה, שמזמן הם הפכו להיות לבובות? ומתי המעט שמצליחים לגלות אומץ לב, גם הם חוטפים את זה בדמות דמוניזציה והם פתאום הופכים להיות שמאלנים, עורפים להם את הראשים, מזיזים אותם מתפקידים. באיזה ימים, באיזה ליקוי מאורות אנו חיים? במה אתם עוסקים? במה אתם עוסקים? ריבונו של עולם, כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה מצוקה. צאו, צאו מאזור הנוחות שלכם. הרי הפוליטיקה – אם זו הקריירה שלכם ולא השליחות, ולא המנהיגות ולא הסיוע לעם ישראל, הרי אתם לוקחים אותנו לאבדון. והעיקר חנינה. והעיקר בקשת חנינה. באיזה ימים אנחנו נמצאים?
אני אמרתי הבוקר: לא רק ההיסטוריה תשפוט אתכם, גם ההווה חייב לשפוט אותם. גם כל עם ישראל בימים אלה צריך לדעת, כל האזרחים והאזרחיות, עם מה אתם מתעסקים ואיזה סדר-יום יש בבית הזה. חוץ מהישרדות פוליטית, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת מציעה קרע ושסע ותו לא.
347 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.