הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025, מ/1898, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, ההצבעה שלנו על ההצעה הזו היא למעשה הצבעה על סוגיה שהייתה אמורה להיות בדיון בוועדת הכלכלה. הקואליציה רבה בינה לבין עצמה, יו"ר ועדת הכלכלה לא רצה – או לא השלים עם כל הסעיפים בהצעה המוגשת, ואז רצו להוציא את זה ממנו, ואז החליטו שהם מקימים ועדה מיוחדת – מיוחדת – לצורך הצעת החוק הזו. ועדה מיוחדת - -

- - למרות התנגדותו של הייעוץ המשפטי לכנסת ולמרות התנגדותו של יו"ר הוועדה, שההצעה הייתה צריכה להידון שם. זאת אומרת, כאשר קואליציה, ממשלה, רוצה לעשות משהו, יש לה את הכלים לעשות זאת, יש לה את הרוב לעשות זאת.

אבל מה הקואליציה הזאת לא רוצה לעשות? היא לא רוצה לעשות כלום בכל הקשור בפשיעה בחברה הערבית. עד כדי כך, שעד סוף נובמבר, אתמול, מספר הנרצחים, מספר קורבנות הפשיעה בחברה הערבית, הגיע ל-251 קורבנות, שדמם נמצא על ידי מקבלי ההחלטות במדינת ישראל – על ידיו של ראש הממשלה והשר לביזיון לאומי שלו, שיודע לבוא ליישובים הערביים לעשות הצגות וסרטונים כדי להריץ בטיקטוק וברשתות החברתיות. אבל לעשות ועדות, להקים צוותים, להפוך עולם כדי למגר את התופעה הזאת, כדי לפרק את ארגוני הפשיעה, כדי למנוע פרוטקשן, כדי לאסוף נשק – הוא לא עושה.

במדינת ישראל היום יש מדינה בתוך מדינה. יש מדינת ארגוני הפשיעה, שבזה למדינת ישראל ולראש הממשלה שלה ולשר לביזיון לאומי שלה. בזו להם, והם עושים כאוות נפשם ומשתוללים כאוות נפשם. ומספר הקורבנות הגיע עד סוף חודש נובמבר ל-251 קורבנות. בושה וחרפה למדינה שמרשה לעצמה.