קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, אם נתניהו יודה באשמה, יביע חרטה ויפרוש מהחיים הפוליטיים לאחד מבתיו – יש לו הרבה כאלה – אז כנראה שהוא יוכל לקבל חנינה על אותו שוחד, מרמה והפרת אמונים. אבל חשוב לי להעביר מסר מכאן לראש הממשלה: על ההפקרה ועל המחדל של 7 באוקטובר לעולם לא תקבל לא מחילה, לא סליחה ולא חנינה. ועל חוק ההשתמטות שראש הממשלה הזה ממשיך לקדם אחרי כל מה שקרה לנו, על זה לא תהיה מחילה ולא תהיה חנינה לעולם. זה חטא על פשע.
מה שראש הממשלה הגיש אתמול זו לא בקשת חנינה, זה מכתב כופר, מכתב כופר עם איומים: אם לא תבטלו לי את המשפט ואת האישומים הפליליים, אני אלחץ על האקדח שמוצמד לרקה של מערכת המשפט. אם אתם לא תבטלו לי את המשפט, אני אמשיך לזרוע הרס ורעל ולקרוע את מדינת ישראל מבפנים, למצוא כל סדק ולהרחיב אותו. הוא מהלך על כולנו אימים כדי שנבטל לו את המשפט.
כמובן שבבקשה לחנינה של ראש הממשלה לא היה שום דבר שקרוב להודאה באשמה, לנטילת אחריות. אבל מה כבר אפשר לצפות מבן אדם שבמשמרת שלו קרה הטבח הנורא ביותר לעם ישראל מאז השואה, ש-2,000 איש נטבחו במשמרת שלו? ולו אין שום קשר לאירוע. הוא בטח לא לוקח אחריות, הוא לא קשור לזה. לקיחת אחריות, הפקת לקחים – איך הוא אומר? מה? מה פתאום. רחוק ממנו.
עם ישראל, בואו נתעורר ונשתחרר מהכבלים של האיש המסוכן הזה שלוקח אותנו רק מאסון לאסון.
226 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.