קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עוד יום במשכן הזה שלא מכבד את עצמו. אין ועדת חינוך, אין ועדת בריאות – משתי הוועדות החשובות ביותר בכנסת ישראל – אבל מה? ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה מתכנסת לדיון בהול כדי להקים ועדה מיוחדת לחוק התקשורת. 112 עמודים – יש בהם דברים מאוד חשובים, אבל כדרכה של הממשלה הזאת כוללים גם על הדרך פגיעה בתקשורת החופשית ואיומים ומנגנונים שיוכלו להחליש את חופש הביטוי במדינת ישראל. תשעה חוקים משמעותיים בתחום התקשורת נידונו בוועדת הכלכלה בשנים האחרונות. רק בכנסת הזו, הוועדה הזו אישרה לקריאה שנייה ושלישית שמונה הצעות חוק בתחום התקשורת. אז מה קרה? יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת הכנסת עצמו, הצהיר בכנסת הזו שבשני תנאים, רק בהתרחשותם, הוא יעביר נושא מיו"ר ועדה אחד למשנהו – אם יו"ר הוועדה הסכים ואם אין מניעה משפטית והתנגדות משפטית.
והינה, כולנו התכנסנו היום לעוד דיון מבזה, שבו שני התנאים שיו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת עצמו הציב אינם מתקיימים. אבל בממשלה הזו, כמו בממשלה הזו, אין כללים שמקיימים אותם, ובעצם ההחלטה בכל זאת התקבלה בניגוד לחוות הדעת המשפטית. והשאלה היא מה השתנה. מה השתנה שפתאום צריך לקחת את הנושא הזה ולהעביר אותו מהוועדה שנושא הליבה שלה, אחד מנושאי הליבה שלה במשך שנים ארוכות הוא תחום התקשורת, וצריך להעביר את זה מחברי הכנסת שכבר מכירים בוועדה את הנושאים הללו, מיו"ר הוועדה שהתמקצע בנושא הזה אל הגברת גלית דיסטל.
מדוע? התשובה היא מאוד ברורה. לממשלה הזו אצה לה הדרך להשלים את החקיקה המשטרית. טיפלו כבר ברגל של השופטים, טיפלו כבר ברגל של פקידי המדינה, טיפלו כבר בשומרי הסף, ברוך השם פיצול היועמ"שית מתקדם, טיפלו כבר במערכת שלטון החוק – במח"ש ובפקודת המשטרה – ועכשיו הם מתלבשים על התקשורת ועל הבחירות. ואנחנו רואים את הכול במקביל. וזה פשר החוק הזה.
הגיע הנציג – אתה יודע, אדוני היושב-ראש – ממשרד התקשורת, והוא אומר: אני רוצה להגיד לכם בוועדה שעמדת כל גורמי משרד התקשורת היא שנורא נורא חשוב כבר להעביר את החקיקה הזו. שאלנו אותו כולנו: איפה היועצת המשפטית של משרד התקשורת? שנית, מה הטענה הזו קשורה להזזה מהוועדה? יו"ר ועדת הכלכלה, נכון, מוכן ומזומן להעביר את החוק הזה בוועדת הכלכלה. למה לעקוף אותו?
אז כולנו יודעים – ובזה אני אסיים – פשעו של חבר הכנסת דוד ביטן, יו"ר הוועדה, הוא שהוא העז להביע הסתייגות מסעיפים בהצעת החוק הזו שבאים לפגוע בחופש הביטוי ובתקשורת החופשית, והוא התחייב לדיון עמוק וחופשי. ובממשלה הזאת, מה לעשות? לא מעניין שהכנסת אמורה לפקח על הממשלה ולא מעניין חופש הביטוי. הם רוצים משטרת דעות, ובדרך הם ידרסו גם את הוראות החוק, גם את שלטון החוק וגם את יו"ר הוועדה, גם אם הוא מהקואליציה – הכול כדי להיות מוכנים ולשבש את הבחירות הקרובות. אז אנחנו לא ניתן לזה יד. ואני אומרת לך, חוות דעת כזו בוטה וחד-משמעית לא ראיתי מעולם אצל הייעוץ המשפטי של הכנסת, שהוא הייעוץ הכי מאפשר שיש. וזו באמת הבושה שלהם. תודה רבה.
455 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.