קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה. היום בוועדת חוץ וביטחון פגשנו שוב – גם את היית שם – אזרחים מודאגים מעוטף עזה. היו שם נציגים של השלטון המקומי, ראשי מועצות וערים. היו שם תושבים ממושבים, מקיבוצים, משדרות, וכולם מאוד מאוד מודאגים מהמצב הביטחוני ומאיך שהדברים מתנהלים. זה לא נושא פוליטי, זה לא היה ימין או שמאל. כל אחד דיבר שם מדם ליבו, אבל כולם אמרו אותו דבר: אנחנו לא מבינים לאן זה הולך.
רק לפני יומיים או שלושה פרסם אלמוג בוקר שהחל מ-1 בינואר 2026 כיתות הכוננות ביישובים צמודי הגדר בעוטף עזה, היישובים שהכי הכי נפגעו, הולכות להיסגר. מה המשמעות של להיסגר? זה שהאנשים שמשרתים בכיתות הכוננות במילואים, שירות המילואים שלהם ייפסק, ומי שנשאר לגור ביישובים האלה, מי שרק חזר לנחל עוז או לנתיב העשרה לפני חודשים ספורים, נשארים עם הכוחות – מי שנמצא ביישוב, לא אנשים בשירות מילואים. עוד מפרסם אלמוג בוקר על הקיצוץ הצפוי החל מ-1 בינואר בתקציבי מרכזי החוסן. אנשים שרק חזרו אחרי שהם עברו שנתיים כל כך כל כך קשות, אחרי הטראומה הגדולה, אחרי פינוי, אחרי אובדן, אחרי ציפייה כל כך גדולה לחטופים – עכשיו המדינה החליטה שצריך לקצץ את תקציבי מרכזי החוסן. אז אנחנו מתחילים מזה שאנחנו שומעים את הכאב של האזרחים שלא כל כך מבינים מה קורה מבחינה ביטחונית, ועל זה אנחנו מוסיפים את זה שגם כוחות המילואים שנמצאים בתוך היישובים ייעלמו להם, ועל זה אנחנו מוסיפים את זה שהטיפולים במרכזי החוסן יקוצצו. שוב, גברתי, אנחנו יושבות באותן ישיבות, גם אם בנושאים מסוימים תהום אידיאולוגית פעורה בינינו, את הכאב של התושבים שתינו שומעות, ולשתינו ברור שהבית הזה צריך להגיד את דברו בעניין הזה.
תקציבי מרכזי החוסן לא יכולים להיות מקוצצים בעת הזו ולא בשנים הקרובות, וכיתות הכוננות ביישובים צמודי הגדר ועד ארבעה קילומטר, שעברו כזאת טראומה, חייבות להמשיך להיות בשורות מלאות עם אנשי מילואים. אנחנו יכולים לזה. אני מקווה שנעשה את זה ממש בימים הקרובים ולא ב-31 בדצמבר – זה לא שירות טוב לאזרחים. תודה לך, גברתי.
313 מילים של יעל רון בן משה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.