קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת.
ברוך השם, בעזרת השם. אדוני היושב-ראש, אני שומע כל היום את זעקות השבר של האופוזיציה על מה עשה מרדכי דוד ברחוב, מה הוא עשה בכנסת, מה הוא עושה פה, מה הוא עושה שם, הוא הצמיד לנו מצלמה לפנים, איך הוא עשה לנו את זה, הוא חסם לנו את הרכב, איך הוא מעז לעשות את זה. איך אומרים אצלכם או אצלנו? אוי, אוי, אוי.
אז יש לי כמה שאלות. יש לי כמה שאלות, מטי.
אני עונה למטי. אני עונה למטי, אני עונה לכולכם.
איפה הייתם כשתקפו את הרכב של שמחה רוטמן כשהוא בתוכו ושמו לו מגפון בתוך האוזן?
איפה הייתם כשרדפו אחרי הילדים של עמיחי שיקלי וקיללו? איפה הייתם כשחסמו לחברת הכנסת גוטליב את היציאה מהבית כשהבת שלה הייתה בחדר בשעת בוקר מוקדמת?
איפה הייתם כשקיללו את הילדים של בועז ביסמוט ברחוב? איפה הייתם כשדיכטר קיבל מקל בראש? איפה הייתם כשעשו מצור על שרה נתניהו? איפה הייתם כשחסמו את הרכב של שר המשפטים יריב לוין?
איפה הייתם כשאיימו על אשתו של השר וסרלאוף? איפה הייתם כשפרצו למשרדים של קהלת באלימות? איפה הייתם כשמפגין ירק עליי ואיים לרצוח אותי? איפה הייתם כל התקופה הזאת? איפה היה הגינוי שלכם?
איפה היה הגינוי שלכם כשמפגין ניפץ שמשה, ניפץ שמשה של מכונית של אימא כשהילדים בתוך המכונית והם בוכים, צורחים מהבהלה? איפה הייתם? אלה היו המפגינים שביחד איתכם נגד הרפורמה, אתם זוכרים?
איפה הייתם כשהציתו פחים, רכבים, חסמו כבישים, כמעט שרפו בתים? איפה הייתם? הפגנות שלמות - -
- - הפגנות שלמות עם חבלי תלייה, גיליוטינות, השוואה להיטלר, השוואה לארדואן – ואתם שותקים כל התקופה. שלוש שנים שתקתם. וההפך, נהניתם מכל רגע.
אתם מזדעקים על תקיפות התקשורת. שנים על גבי שנים כתבי ערוץ 14 חוטפים מכות, חסימות, הפרעות לשידורים מהמפגינים האנרכיסטים. עמית סגל - - -
הינה, בבקשה, ערוץ הרעל. הינה, בבקשה, מצדיקים את מה שאני אומר.
עמית סגל נחסם ביציאה מנווה אילן רק בגלל שהדעות שלו לא מתאימות לכל האנרכיסטים שלכם, המטורפים האלה. אבישי בן חיים קיבל מכות בהפגנה שהוא הלך לסקר – מילה לא אמרתם. מילה לא אמרתם. ההפך, בערוצים מסוימים אפילו גיחכו על זה.
את כל הרשימה הארוכה הזו של הגועל אתם גיביתם, בטח ובטח שלא גיניתם. אתם יחד עם ערוץ 12 וערוץ 13 נרמלתם ערב אחר ערב, ערב אחר ערב.
הם ישבו באולפנים, התסיסו, הצדיקו, הרימו. לפעמים אני תוהה - - -
לפעמים אני תוהה אם אתם מסתלבטים עלינו, או שאתם באמת רואים כך את המציאות. רק כשזה מגיע אליכם, אז זה אסור וזה לא בסדר, אנשי האליטה - -
- - אנשי האליטה, מי אתם חושבים שאתם, שאתם יותר טובים מאיתנו, שלכם מותר הכול? במה אתם שונים מאיתנו? ואני אגיד לכם, אתם, שהפכתם את נאווה רוזוליו, פעילת המחץ נגד חיילי צה"ל, הפכתם אותה למלכת המחנה שלכם - - -
אתם. כולכם מצטלמים איתה סלפי, מי שישמע, נאווה רוזוליו כל היום נגד חיילי צה"ל, ואתם עושים איתה סלפי, מתגאים בה - - -
טוב שיש את מרדכי דוד, ששם לכם את המראה הכי נקייה וברורה, המראה הכי נקייה וברורה מול הפרצוף הצבוע שלכם. עכשיו תאכלו את הדייסה שבישלתם.
516 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.