קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש ושר הרווחה לשעבר. כנסת נכבדה, אדוני היושב בראש, אתה תשמח לשמוע על הנושא שעליו אני הולכת לדבר, וגם מי שנמצא כאן – כדאי להקשיב.
אתמול נקבעה החלטת ממשלה כל כך חשובה ומרגשת על העלאתם של בני המנשה. על העלאתם הראשונית של 1,200 מבני המנשה, שממתינים שנים ארוכות בצפון מזרח הודו, אחינו ואחיותינו היקרים, שזה שלוש שנים – אפילו יותר, בשנת 2020 אני הבאתי אותם כשרת העלייה והקליטה, ומאז היה צריך לעבור תהליך שמכניס בתוכו גם את הסוכנות היהודית וגם את הרבנות. ואני אגיד לך, אדוני היושב-ראש - - -
אני אומר, אתמול נקבעה החלטה חשובה בממשלת ישראל על העלאתם של בני ובנות המנשה. זה חמש שנים לא הביאו את האחים והאחיות שלנו ארצה, וסוף סוף זה קורה.
הייתה לי הזכות, השר כץ, כשהייתי שרה, להעלות מאות מהם לארץ. איזו קהילה מופלאה, מרגשת, ששמרה דורי דורות על היהדות, עם הצניעות, הענווה והניצוץ היהודי - -
- - עם הניצוץ היהודי המדהים. אבל, קהילה – אנחנו צריכים לומר, מצד אחד אני כן רוצה לברך, ומצד שני אני מצרה על כך שנשארו 5,800 בסך הכול, החליטו להביא 1,200. ואתה יודע עד מתי החליטו להביא אותם? אמרו, עד שנת 2030 נביא את כל היתר.
למה, ריבונו של עולם? תביאו את כולם כבר מחר הביתה, את כל 5,800 הממתינים והממתינות, שהמשפחות שלהם כאן. כ-10,000 מבני הקהילה ממתינים להם. נכון, אין להם לובי חזק בכנסת, ולא במקומות אחרים, אדוני היושב בראש.
אני אספר לך שהקמנו את השדולה בפעם הראשונה למען בני המנשה כאן בכנסת. זו זכות גדולה, זכות גדולה. ומה גילינו? כשאני הייתי שרת העלייה והקליטה גיליתי שלא רק שהם לא קיבלו את הסיוע וההטבות כמו עולים מאתיופיה ועולים מברית המועצות לשעבר ועולים אחרים – הם לא קיבלו את הסיוע הזה, אפילו את הדבר הבסיסי. וברוך השם, גם כשהייתי שרה וגם עכשיו, מתחילים להשוות להם את התנאים ולתת להם סיוע ולעזור להם בהשכלה ולעזור להם בכלכלה. וזו גם הזדמנות מבחינתי להזכיר אדם - - -
נכון. וזו גם הזדמנות מבחינתי להזכיר אדם מאוד מאוד יקר, ראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט, שלולא המאמצים הכבירים שלו העלייה הזאת לא הייתה יוצאת לדרך. הוא הפעיל את כובד משקלו, הוא קלט את העולים שאני הבאתי בזמנו, בשנת 2020.
ואני אגיד לך, אדוני היושב בראש, יש אנשים שעושים בשקט, והאיש הזה, רונן פלוט, עושה בשקט – גם קולט אותם, גם דוחף, מתוך אחריות של ישראל אחד כלפי השני – כי כמו שאמרתי, לובי חזק אין להם. ואני אסיים ואני אזכיר, ברגעים האלה שאני מדברת על בני המנשה ובנות המנשה, אני רוצה להזכיר את הנער יואל להנגהל, זכרו לברכה, שנרצח באכזריות בעודו בן 17, תלמיד ישיבה בקריית שמונה, בידי בני עוולה שדקרו אותו למוות, ועד היום לא נעשה הצדק.
אני עומדת בקשר צמוד עם חברתו דאז, הדסה היקרה, ואני אומרת לך – אתה יודע מה גזר הדין הראשוני שהוטל על אחד הדוקרים? ארבע וחצי שנים. זה לא צדק, והדם שלהם לא הפקר. תודה.
479 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.