קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, הקואליציה הזו וחברי הממשלה מביאים לכאן יום-יום עבריינים ונותנים להם כבוד של מלכים. באמת, חוץ מלפרוס שטיח אדום עושים פה הכול. אדם שהצית אוטובוס, שחוסם רכב של עיתונאי, של חבר כנסת – חברת הכנסת גוטליב אמרה שהיא הייתה מתחתנת איתו. אלוהים ישמור, גוטליב, מה זה?
יש פה אדם שהואשם, שהורשע בהסתה לטרור. יום-יום מסתובב כאן, בכנסת.
אדם שמסתובב ברחובות ישראל עם שלט: שמאלנים בוגדים. אין יום שאני לא צריכה לאכול לצידו במזנון הכנסת ארוחת צוהריים. לדעתי כבר יש לו אישור קבוע.
תתביישו לכם. כל חברי הכנסת, כל נבחרי הציבור, שפורסים שטיח אדום לאותם מסיתים, לאותם אנשים אלימים, לאותם עבריינים, מחר יתכחשו לקשר שלהם לרצח הפוליטי הבא. ואם נמשיך בהתנהגות הזו ולא נתעורר, זה יקרה.
חבל, חבל, שאת מזלזלת בזה. זה ייגמר בשפיכות דמים. ויש לך אחריות, את חברת כנסת בכנסת ישראל. יש לך אחריות.
להגיד שאת רוצה להתחתן עם בן אדם כזה?
מה פופוליסטית? את אומרת את זה, אז בואי תחזרי בך. בואי תתנצלי.
עכשיו אני רוצה לעבור למה שקורה בוועדת החוקה של הכנסת, תהליך שצריך להטריד כל אדם במדינת ישראל. אני רואה בוועדת החוקה שיושב-ראש הוועדה עושה הכול כדי להתקדם כמה שיותר מהר עם המשימה הכי דחופה של הקואליציה הזו: להיפטר מהיועצת המשפטית לממשלה. זו המשימה המרכזית של הקואליציה הזו כרגע. לא האויבים שלנו, לא גיוס שוויוני – להיפטר מהיועצת המשפטית לממשלה. או שילבישו עליה חקירה באזהרה או שיפצלו את תפקידה או שיגררו אותה לאיזו ועדת שימוע שהמציאו אד הוק, שהיא בכלל פוליטית. בינתיים נועלים לה את הלשכה כדי שהיא תבין את המסר, כמו במאפיה: כדאי לך לבטל את משפט נתניהו. אין לכם קווים אדומים, אתם תעשו הכול כדי לבטל את משפטו הפלילי של ראש הממשלה. תתביישו.
- - את ההתנגשות בין הליכוד המפואר של פעם לבין מה שנהיה מהליכוד היום. מצד אחד דן מרידור, שר המשפטים לשעבר, בן אדם שהיה שר האוצר, היה מזכיר של ראש הממשלה בגין, בא ונלחם בשם הערכים של הדמוקרטיה, בשם עצמאות המשפט. מצד שני חבר הכנסת ואטורי, שכאן, מעל הבמה הזו, אמר: כהנא צדק. אז אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה, אבל בגין, שהיה המנהיג הגדול ביותר של הליכוד, הוא הוציא מעצר מינהלי נגד מאיר כהנא. והיום ממשיכי הדרך בליכוד, כמו ניסים ואטורי, אומרים כאן: כהנא צדק. ואולי זה מתמצת את הסיפור כולו. תודה רבה.
381 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.