שינוי בחלוקת תפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני יומיים אני השתתפתי באסיפה של בעלי הקרקעות משפרעם, מאעבלין, מטמרה, מאבו סנאן, מכפר יאסיף ומירכא – אדמות שמופקעות להרחבת כביש 6 לכיוון צפון.

בעלי הקרקעות אמרו בצורה מאוד ברורה: אנחנו לא נגד פיתוח, לא נגד הרחבת כביש 6. אנחנו בעד. אבל הממשלה ומשרד התחבורה צריכים להסתכל לנו בעיניים. האדמות שלנו, מעל 4,000 דונם שאמורים להפקיע אותם, שהופקעו בעצם לטובת כביש 6 – אבל אותם בעלי קרקעות מבקשים מהרשויות האחראיות על ההרחבה, אם זה משרד התחבורה ואם זה חוצה ישראל ואם זה נתיבי ישראל, לפחות לכבד את האנשים, את בעלי הקרקעות, לשבת איתם ולדבר איתם על פיצוי הולם.

לא יכול להיות שמפקיעים מהם את אדמותיהם ובסוף מזלזלים בהם, לא יושבים איתם. גם מזלזלים בכל נושא הפיצוי. המינימום שהם מבקשים – כמו שהיה תקדים לכל אורך הפיתוח של כביש 6 – אדמה תמורת אדמה. מגיע להם. לוקחים להם את האדמה שלהם, אדמה שגם שימשה לחלק גדול מהמשפחות כמקור לפרנסה, מגיע להם גם פיצוי הולם – אדמה מול אדמה, דונם מול דונם. זה המינימום הדרוש לאותם תושבים.

אני פונה כאן בערבית לאותם בעלי קרקעות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לבעלי הקרקעות משפרעם, אעבלין, טמרה, אבו סנאן, ג'דיידה-מכר, ירכא וכפר יאסיף, אנו אומרים בבירור: האדמות הופקעו בשביל כביש 6. אכן, כאזרחים אנו בעד הרחבת כביש 6, אולם בו בזמן אנו דורשים את הזכויות המינימליות לבעלי הקרקעות, וזה פיצוי – פיצוי בעלי הקרקעות באדמה מול אדמה. לא מקובל שרשות מקרקעי ישראל, משרד התחבורה וחוצה ישראל, חברת חוצה ישראל, לא ישבו עם בעלי הקרקעות לדון בפיצויים האלה. ואנו אומרים, גם בשמם של בעלי הקרקעות: אנו לא נסכים לפחות מפיצוי של אדמה מול אדמה.) תודה רבה.