קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חייבת להגיד שלרגע חשבתי שהגענו לימות המשיח – שרי הממשלה מהליכוד משוועים לקיזוזים. איפה אופיר כץ? ממש משוועים לקיזוזים כדי שהם יוכלו לצאת מהכנסת עכשיו, ולרגע ממש האמנתי שאולי הם רוצים לעשות את העבודה שלהם, לסייר בשטח, אולי לראות איך אזרחי ישראל קורסים. אז זהו, שלא. הם לא עסוקים בעניינים של המשרדים שלהם או בוועדת חקירה לטבח או בקריסה מדינית או ב-F-35 לסעודיה. עם כל הכבוד לזוטות האלה, יש את החיים עצמם, וזה עניין של חיים ומוות, מסתבר, שלא לעסוק בזה, ואני כמובן מדברת על הבחירות לוועידת הליכוד מחר.
הממשלה משותקת. כמעט אין חקיקה. אבל על מה, על מה הקואליציה כן הולכת להתעקש היום? רק כדי שתבינו עד כמה הבדיחה הזאת היא על חשבוננו: על אישור מינוי של חיים כץ – תקשיבו טוב; רגע, חיים, אני לוקחת אוויר – לשר הבריאות, שר הרווחה והביטחון החברתי, שר התיירות, שר הבינוי ושר השיכון. אני מכירה אותך, חיים, הרבה מאוד זמן, אני יודעת שאתה בן אדם שיודע לעשות הרבה מאוד דברים, אבל בינינו, זה נראה לי קצת יותר מדי. אבל חכו, זה עוד כלום, כי מולו יש את יריב לוין, שר המשפטים, וגם הוא ימונה היום – לשר העבודה, לשר לשירותי דת, לשר לענייני ירושלים ומסורת ישראל.
אבל מעל כולם יש את ביבי, ראש הממשלה שלנו, שכל היום הוא מסביר לנו איך אין לו זמן גם להיות ראש ממשלה וגם להיות נאשם שצריך להעיד ולהיחקר בבית המשפט. אז לאיש "הממש-ממש" עסוק הזה, היום מעבירים את הסמכויות שניתנות לשר הפנים, כלומר הוא לא יהיה שר, אלא רק בעל הסמכויות. ראש ממשלת ישראל ובעל סמכויות הפנים, ללא קשר למשרד הפנים, שהוא בכלל נשאר בלי שר, וכל זאת הודות להתפטרויות של שרי ש"ס שהתפטרו.
אני חייבת להודות שכבר ממש יש לי סחרחורת. ככה זה. כששלושת הכ"פים – כוח, כסף וכבוד – של מרכז הליכוד חשובים יותר מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, כי אז מותר בשעת מלחמה, כשהמדינה מפורקת ופצועה, להיות שר של חמישה משרדי ממשלה ולא להבין את הנזק. אין מערכת בריאות מתפקדת. אין מערכת רווחה שהיא מתפקדת. הכלכלה קורסת. משרד החינוך לא מתפקד, אבל הי, דודי אמסלם לפחות יכול להגיד שהוא סגר היום את הדיל בסניף ירושלים.
ממשלת ישראל הפכה להיות סוכנת כאוס, זאת עובדה. אבל מולם אנחנו מציעים שרים שיעבדו למען הציבור ולא למען המפלגה, לא למען הג'ובים. אלטרנטיבה, אלטרנטיבה של ערכים מול קואליציה של משתמטים וקומבינטורים, כי זה מה שזה. אבל יותר מכול, אנחנו נציע תקווה מול הווה שכל-כולו נזק ויריקות בפרצוף של אזרחי מדינת ישראל. יש להם רק עוד כמה חודשים, רק עוד כמה חודשים של עשיית נזק, ואז, אז אנחנו נחליף אותם ונתחיל לתקן. תודה רבה.
רגע. אגב, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאני מאוד מכבדת אותך. פה על הדוכן הזה מותר לחברי הכנסת לדבר, ויש ביטויים פרלמנטריים שאסור לצנזר. זו לא הפעם הראשונה שמדברים בצורה כזאת או משתמשים בביטויים האלה. אני חייבת להגיד, לא כל מה שמפריע ליושב-ראש צריך לצנזר.
יש ביטויים פרלמנטריים שהם בסדר, ולא צריך לצנזר חברי כנסת כאן על הדוכן. תודה.
זה לא קרה 14 שנה. אימא שלי הייתה חברת מרכז ליכוד, היא עדיין הייתה בחיים.
אני נבחרתי בבחירות האלה לפני 14 שנה.
מותר בכנסת ישראל להתווכח בביטויים פרלמנטריים.
מותר לומר פה על הדוכן גם דברים - - -
סליחה, אפשר לבוא ולהתווכח על ועדת חקירה פרלמנטרית כן או לא או על ביטויים, אבל אסור לבוא ולאבחן איזושהי סיטואציה?
מה, אני לא מצליחה להבין את זה.
אי-אפשר לצנזר חברי כנסת כאן על הדוכן. אי-אפשר לצנזר.
אי-אפשר לצנזר חברי כנסת על דוכן הכנסת. אי-אפשר ואסור לצנזר חברי כנסת על דוכן הכנסת.
- - - קו שאסור. ושים לב שאני אפילו לא נכנסת לתוכן, אני רק אומרת.
אני יכולה, אני גם לא אגיד לך את זה. אבל אני עדיין אומרת: זה לא רלוונטי. על דוכן הכנסת מותר לחברי הכנסת להתבטא ולומר את שעל ליבם, ומותר לך להתווכח על זה – לא בכיסא הזה; שם כן, פה לא.
יש קווים שאסור לחצות אותם, ויש כאן ותיקים שיכולים לבוא ולהגיד לך את זה.
מה זה אמרות והאשמות? על הדוכן הזה חשפו סודות מדינה.
סודות מדינה חשפו פה. עמדו כאן חברי כנסת שאמרו כאן דברים - -
זה דוכן של אזרחי מדינת ישראל, ויש אזרחי מדינת ישראל שמאמינים באמירות האלה, ולכן אסור לצנזר. זה הכול.
685 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.