קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה לך, חבר הכנסת מאיר כהן, אני רוצה להמשיך מדבריך. חבר הכנסת אמיר אוחנה, מה קורה איתך? אתה יושב על תקן יושב-ראש הכנסת.
יושב-ראש הכנסת, אבל בזמן האחרון הכנסת בראשותך נראית כמו קרקס.
ואני רוצה להזכיר לך ולחברת הכנסת גוטליב שגם לקרקס יש שעות פעילות, ולקרקס נבו כץ יש מנהל.
הכנסת בראשותך לא מנוהלת. לא ועדת חינוך, לא ועדת בריאות. לא נעים, לא לעניין. זה זלזול, טלי, באזרחים, בתלמידים, במורים. מילא, התרגלנו למופעי בידור בוועדות, לאופרת סבון כאן במליאה, לפעלולים גמישים מסביב לתקנון, לפחות הכנסת תעבוד ככה, אבל כשזה לא קורה – אמיר אוחנה, בתפקידך כיושב-ראש הכנסת, הכנסת לא מנוהלת, ככה פשוט. אז כן, היום אני בלית ברירה, כאיש חינוך, כחבר אופוזיציה, החלטתי לשים סוף לזלזול הזה באזרחים, כי גם לקרקס יש שעות פעילות.
אז מה עשית, אמיר אוחנה? הקפצת את המנכ"ל, את המזכיר, את היועמ"שית, את צוות ועדת החינוך, את המשמר, את כולם כולם, כדי לחסום – את מי? אותנו, בגלל שהחלטנו להחזיר את העבודה האמיתית לכנסת ישראל. 50 איש עמדו מחוץ לחדר הוועדה, 50 איש, בתוכם אנשים נכים שבאו במיוחד לייצג את הורי החינוך המיוחד בכנסת, כי מי ייצג אותם, אתם? כמה עלוב זה, אוחנה, להשתמש בכוח שלך, שימוש בכוח לרעה. אבל הכנסת לא של אבא שלך, ובמלוא הכבוד, גם אתה לא הסיפור.
אני פונה כאן לכל חברי הקואליציה: כולנו משרתי ציבור. אתם, אנחנו, כולם משרתי ציבור. טובת הציבור היא שיהיה לו מקום בבית הזה. כשוועדת החינוך סגורה, כשוועדת הבריאות סגורה, אנחנו לא עושים את העבודה שלנו. להזכיר לכם, כל אחד מכם ומאיתנו עמד פה ואמר: מתחייב אני. על מה התחייבנו, על זה? על כנסת שמחלטרת את ימיה, על ועדות שסגורות, על פרלמנט שלא עושה עבודה פרלמנטרית? ככה ישנים טוב בלילה, ככה קמים בבוקר ואומרים: זו עבודה, כשהוועדות סגורות? יש ועדות יותר חשובות בכנסת מוועדת הבריאות וועדת החינוך? תגידו לי, יש מקום עבודה שלא היה מעיף בבעיטה את העובדים שלו אם הם לא היו מגיעים לעבודה כי לא בא להם?
אז ועדות הכנסת סגורות, וכמה זה נמוך לרדת – כשכבר מישהו רוצה לפתוח את ועדת החינוך, אז נועלים לו את הדלת כמו איזה גנבים בלילה. אף אחד לא היה בחדר הזה. אני אגלה לכם סוד, גם בחדר ליד לא, גם בחדר לידו לא. אבל ועדת החינוך תהיה סגורה, כי אתם לא תעשו פה דיון בלעדינו. חברים יקרים, אם אתם לא תכנסו את ועדת הבריאות ואת ועדת החינוך, כן, נעשה דיון בלעדיכם. המדינה צריכה להמשיך לחיות, אנשים מחכים להכרעות, טלי, ילדים צריכים מענה.
משפחות מבקשות עזרה, ואתם עושים שביתות כאן עם סנקציות, סוגרים את המוסדות שצריכים לשרת את הציבור. הציבור לא קנה מינוי לקרקס שלכם, תחזירו את הכנסת לעבודה או תפזרו אותה, תודה.
432 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.