קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מכאן לכבוד השופטים רבקה פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. לשופטים הנכבדים שלום, אני ראיתי שאמש הוגשה לכם בקשת ראש הממשלה נתניהו, על ידי עורכי דינו, באי כוחו, לקיצור יום הדיונים, המשך החקירה הנגדית שלו היום, בגלל הצורך בנוכחותו במליאה – כך נכתב בצורה מפורשת בהודעה לבית המשפט על ידי - - -
אה, אוקיי. אם את לא יודעת, אז בואי נגיד מה כתוב שם, ואז תוכלי לדעת ותוכלי לענות לי, ולא סתם להגיד דברים.
ובכן, אני אקריא כאן לחברת הכנסת גוטליב, עורכת דין 22 שנים.
בית המשפט מתבקש לקצר את מועד הדיון הקבוע ל-24 בנובמבר, כך שיום הדיון יסתיים לכל המאוחר בשעה 12:00, וזאת בשל פגישה מדינית שקבועה לראש הממשלה בשעה 13:00.
סעיף 1. אבל אני בדרך כלל גם ממשיכה לסעיף 2. ובסעיף 2, טלי, כתוב: יצוין כי נבחנה האפשרות לבקש הפסקה בדיון בין השעות 12:00 ל-16:30, כך שהדיון יחודש בשעות אחר הצוהריים, החל מהשעה 16:30. אולם, אך, אבל, נמסר לחתום מטה כי ביום 24 בנובמבר אחר הצוהריים – עכשיו אנחנו כבר בערב, וראש הממשלה עדיין לא כאן – ראש הממשלה נדרש להתייצב במליאת הכנסת - -
אני מסתכלת ובוחנת כאן את שולחן הממשלה ואת כיסא ראש הממשלה, ואני רואה שהוא ריק. לא רק במליאה לא נמצא ראש הממשלה, אלא גם לא נמצא בכלל במשכן. הסתכלנו ועקבנו ואמרנו: היכן ראש הממשלה? הייתכן שביבי – ביבי שלנו, הוא שיקר לבית המשפט? הוא כתב, עם עורכי דינו, הוא כתב שהוא צריך להיות במליאה, ולא הגיע?
לא הגיע. לבית המשפט. אחרי שהוא כתב שהוא צריך להגיע.
באמת, אני לא מבינה. ולכן אני מבקשת לומר לשופטים הנכבדים, פעם אחר פעם אתם נופלים בפח. אתם, בעצם – וגם כולנו, למעשה. הרי חיכינו שמונה שנים, כך אמר ראש הממשלה, התחנן, דרש, הפציר, ביקש, תנו לי את הרגע שלי, את יומי בבית המשפט, שאוכל להראות לכם שהתיקים מתפוררים והתיקים קורסים, וכל התיק הזה תפור והכול שם קשקוש ושום דבר. ובכן, תנו לו, לראש הממשלה, שלוש פעמים בשבוע לומר ולתת את גרסתו. והינה, משום מה הוא מתחמק פעם אחר פעם.
לראיה, מאז חודש יוני היו למעלה מ-40 חקירות נגדיות לראש הממשלה, ועם זאת, בוטלו למעלה מ-20, קוצרו כעשרה דיונים, עשר ישיבות קוצרו. ואני מסתכלת על זה, מסתכלת על בית המשפט, איך הוא עושה מכם ממש קרקס, חוכא ואטלולא, כמו שאומרים. האירוע הזה לא מנוהל ולא מתנהל כמו שצריך. למה לא פוטרים אותנו כבר מעונשו של זה? כל מדינת ישראל הייתה כבר שמחה לסיים בצורה רשמית וסופית עם כל האירוע הזה שנקרא ראש ממשלה מואשם בעבירות של שחיתות, עבירות כבדות משקל מהתחום הפלילי.
למה אנחנו נגררנו במשך כל כך הרבה שנים – ואני נזכרת ב-11:0, שבו, גם אז, בית המשפט הולך שולל, היה אופטימי ונאיבי, וחשב שטרם בשלה העת לבחון את השאלות האלה.
מילה אחרונה, ברשותך. זה תמיד מדהים אותי איך המבנה החוקתי – בית המשפט בא ואומר שלנאשם בפלילים אסור לנהל בית ספר וגם לא לחלק רישיונות דיג, אבל מותר לו לכהן כראש ממשלה.
487 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.