קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מסתכל היום, וכל כך קשה להיות כאן, כל כך קשה להרגיש שאתה נמצא באיזה מסך מפוצל. יש את הכנסת ויש את השאר. לא להאמין שהולכים בכנסת להעביר חוק של השתמטות, לא להאמין, כשרק לפני שנתיים, ב-7 באוקטובר, התעוררנו לאחד מהבקרים הקשים ביותר. שנתיים אנחנו קוברים את מתינו, שנתיים אנחנו מטיפים לילדינו להגן על המדינה הזאת, ואתם הולכים לתת יד לחוק השתמטות שלא היה כדוגמתו.
תגידו, איזה מין דמוקרטיה זאת שבה אנשים הולכים להגן על המדינה, מתים, נפצעים, ופה בכנסת ישראל מנצלים את הדמוקרטיה כדי לתת למגזר גדול אפשרות להשתמט מהצבא? ואתם מפלבלים בעיניים שלכם ועומדים ומתקשקשים איתנו על כך שאנחנו לא אוהבים חרדים. אתם לא אוהבים את המדינה הזאת.
תגידו לי, אנשי הליכוד, איך תסתכלו על המצביעים שלכם? איפה אתם? מה נגיד לבוגרים בי"א ולבוגרות בי"ב בדימונה, בקריית שמונה, בישיבות ההסדר, בתל אביב, בהתיישבות? מה נגיד להם, שכנסת ישראל מצביעה על חוק מטורף? שניר ברקת, המ"פ מהצנחנים, מצביע על חוק כזה? מי מאיתנו לא נגע במשפחות של שכול? מי מאיתנו לא גייס את ילדיו? ועכשיו, בשם האינטרס הצר, המטורף הזה, לא רק שאתם מצביעים, חלקים מכם גם הולכים להפגין ביום ראשון, וקוראים להצטרף להפגנה, ועומדים כאן ברוב חוצפתם ובעברית מצוחצחת ובתיבולים של ציטוטים מהמקרא ומהגמרא מנסים להוכיח את הבלתי-אפשרי.
על כן אני מפציר בכם, מפלגת הליכוד, המפלגה הליברלית הציונית, שחלק מאיתנו התחנכנו על מורשתה: תתעוררו. אנחנו לא ננרמל את זה. אתם רואים את האנשים כאן. נעמוד על המשמר ונכשיל כל ניסיון לעשות אפליה בין דם לדם. תודה.
244 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.