קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, בעוד כמה ימים אנחנו נציין את יום השנה ה-30 להירצחו של יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שנרצח על ידי בן עוולה – באמת, איש מוסת, שפל, שגדע לא רק את חייו של מי שהיה רמטכ"ל, שר ביטחון, ראש ממשלה, איש שהביא הסכמי שלום שמחזיקים עד היום ומגינים על גבולותיה של מדינת ישראל, אלא גדע חלומות ותקוות של אנשים רבים, אוכלוסייה ענקית במדינת ישראל.
ואני חושבת על רבין בימים האלה במיוחד בכמה הקשרים. האיש שהתפטר על חשבון של אשתו שלא דווח; האיש שאחרי מלחמת יום כיפור דרש, ובצדק, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שאמר: צריך וחובה שתקום כאן ועדת חקירה ממלכתית שתחקור בכנות ובאכזריות את המחדל הגדול ביותר, 1973, מלחמת יום כיפור, לטובת מדינת ישראל. בכנות ואכזריות – גם אותו, גם את כולם. לחקור כדי ללמוד, כדי לשמור על מדינת ישראל, כדי לתקן, לתקן. כדי שתהיה כאן מדינה קיימת טובה יותר, כדי שלא נחזור על אותם מחדלים.
והינה אנחנו נמצאים היום, 50 שנה אחרי, ויש לנו ראש ממשלה שלא מתפטר, שלא לוקח אחריות, שלא מגיע גם לטקס, לטקס הממלכתי של רבין שיהיה בעוד כמה ימים. האיש שלא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, לא בגלל שיש שם חשבון דולרים של אשתו – אולי גם את זה יש – כי יש שם כמויות של חומרים שצריך לחקור עליו, על משפחתו, על יועציו, על כל הקשר עם הקטרים, מה קרה שם לפני 7 באוקטובר, מה היה שם. ולמי שלא שמע את הפודקאסט של אודי לוי מהמוסד, אני ממליצה לו בחום לשמוע סיפור ולשמוע עובדות של מי שהיה שם ומתאר באמת תיאורים מסמרי שיער על למה בנימין נתניהו לא רוצה לחקור – לא על ידי ועדת חקירה, לא ממלכתית, לא בלתי תלויה, לא על ידי שופט. כל הסיפורים שאתם שומעים – כן יצחק עמית, לא יצחק עמית – הכול זה מסך עשן כדי להסתיר את כל המחדלים, אולי אפילו פשעים חמורים. כמו שאמר אודי לוי, אם הוא יימצא אשם במשפט, הוא ישלם כ-0.5 מיליון שקל לנתניהו. אבל אם נתניהו יימצא אחד שלא דובר אמת, הוא יהיה אחד הבוגדים הגדולים ביותר שהיו כאן אי פעם במדינת ישראל. תודה.
335 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.