קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. הגעתי לכאן הערב מקיבוץ בארי מהלווייתו של יוסי שרעבי, זכרו לברכה, בעלה של נירה, בת דודתי, שנחטף ב-7 ונרצח בשבי. ברשותכם, אני רוצה להקריא הודעה מקבוצת הווטסאפ המשפחתית המורחבת שכתבה אחת מבנות הדודות ב-11 באוקטובר 2023, חמישה ימים שלמים וארוכים לתוך הסיוט הגדול. וכך היא כותבת:
אנחנו לא מצליחים למצוא מילים, הנפש לא מוצאת מנוח. הראש מסרב להאמין והלב לא מצליח לעכל, לקלוט ולהכיל את האסון שפקד אותנו. עידן הבן של בן דודי אברי נעדר. יוסי הבעל של נירה, ואופיר, החבר של יובל, הבת של נירה ויוסי, כנראה חטופים. נירה והבנות נמצאות עם חברי הקיבוץ שניצלו מהתופת. נמשיך לעדכן.
ככה היא כותבת חמישה ימים לתוך הסיוט. לא חלפו הרבה ימים והתבררה הזוועה: עידן הרמן נרצח במיגונית. יוסי ואופיר אכן חטופים בעזה, והמכות המשיכו להגיע. גם אלי, ליאן, נויה ויהל נעדרים. כמעט שלושה שבועות בתוך הסיוט, ב-26 באוקטובר, ליווינו למנוחות עולמים את ליאן והבנות. בשלב הזה אלי עוד מוגדר כנעדר, ואז התברר שגם אלי חטוף. לאחר 491 ימים בשבי אלי הושב במסגרת עסקה, והיום נסגר מעגל עבור המשפחה עם השבתו לקבורה של יוסי היקר.
13 משפחות עוד ממתינות לסגירת המעגל הזו, ואני מקווה שיקבלו אותה בהקדם. מבחינתי זה הזמן המתאים להגיד על במה מכובדת זו את המילים שחיכו כל זמן המלחמה ועד השבתו של יוסי, זכרו לברכה. ראשית, חשבון נפש אישי שלי. סליחה, יוסי. סליחה, נירה. סליחה, יובל, אופיר ואורן. סליחה, אלי. סליחה מכל המשפחה. סליחה שזה קרה, וסליחה שלקח יותר מדי זמן להשיב את יוסי. אני יודעת שלא תהיה מחילה על זה.
ועכשיו אליכם, חברי הכנסת: חבריי, אחינו החרדים, לא התייצבתם, לא התייצבתם. אקדח הוצמד לרקתנו, סכין חתכה בצוואר – לא באופן מטפורי – ולא באתם. זאת מחשבה כואבת שממשיכה להכאיב ואין לה מזור אם לא נתקן מעתה והלאה. היינו בסכנה קיומית – כך הרגשנו בבית שלי בגבול הלבנון, כך הרגישו החברים תושבי הנגב המערבי – ולא התייצבתם. חלקים גדולים ומופלאים עזבו הכול, מכל מקום בעולם, והגיעו הכי מהר כדי לעשות הכול למען שחרור החטופים, כדי לסלק את אויבינו מעלינו. זה אדיר, זה ייחודי וזה גורם לי לרצות להניף את הדגל בכל יום מחדש – אבל אתם, אחינו החרדים, לא התייצבתם.
ברשותך, עוד דקה. חבריי מהאופוזיציה, היינו בסכנה קיומית, וגם אתם לא התייצבתם. הופקרנו באופן טוטלי על ידי הממשלה. מפקדי צה"ל הבכירים ושאר ארגוני הביטחון כשלו באופן נחרץ במשימתם. אז עוד לא ידענו שיביאו הישגים כה מרשימים כעבור זמן קצר כל כך, רק ידענו שצה"ל איננו.
וכאילו זה לא מספיק גרוע, גם לא קמה ממשלת חירום אמיתית. שלושה שבועות אנחנו בסיוט הזה ואתם לא התייצבתם.
אתה צודק. אחינו החרדים, החברים מהאופוזיציה, איפה הייתם ומה עשיתם? איך לא התייצבתם? איך אפשר לסמוך עליכם שתתייצבו בעתיד? הלב שבור ואין נחמה.
434 מילים של יעל רון בן משה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.