קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, המתח טיפה מתחיל לרדת והטראומה של הציבור מתחילה לאט-לאט לטפטף ואולי להפוך להיות מתישהו גם פוסט-טראומה. אבל הפצעים והחתכים שיש לציבור בישראל עוד לא באמת הפכו לצלקות. הם עדיין מדממים, ועדיין לחלקים גדולים מאוד בציבור יש ממש התקפי חרדה ופאניקה. ועכשיו, כשרעש האזעקות קצת פסק ורעשי הטראומה עולים, אנשים צריכים להתמודד בין הרעשים האלה, מה שנקרא, עם החיים עצמם. בחיים עצמם שאחרי המלחמה יש טלפונים מהבנק ולאנשים קשה, אם בכלל יש יכולת, לשלם את החשבונות שלהם, שלא לדבר על זה שרבים מהציבור כבר לא יכולים לקבל הלוואות, כי המלחמה הזאת מיצתה את כל היכולות שלהם.
אנשים, אזרחי ישראל, טובעים, ובערב, כשהם חוזרים עייפים ומותשים וחרדתיים ושחוקים, הם פותחים טלוויזיה, מי מהם שבכלל מסוגל לראות חדשות ולהכיל את מה שקורה כאן, ואז, מה הם רואים? כנסת משותקת. צעקות – יש; עבודה – אין. אין חקיקה, יש ריבים. ועל מה יש ריבים? על מה הכנסת משותקת בסוף? בסוף, שורה תחתונה, למה הממשלה והכנסת לא עובדות? למה השעה 19:00 וחברי הכנסת עוד מעט הולכים הביתה? כי רבים על מי לא יתגייס ואיזה כסף ניתן לא לזה שרעב – לזה שלא התגייס ולא רוצה לעבוד. על קומבינות פוליטיות, את זה אזרחי ישראל צריכים לסבול בסופו של דבר, לא על הכלכלה, לא על האזרח.
אני רוצה שתסבירו לאזרחי ישראל, מי אמור לשלם להם על האוכל על השולחן? מי אמור לתת להם אוכל? לעזור להם להתפרנס בכבוד? לתת לילדים שלהם שיעורים פרטיים, לזקנים את הבריאות, את הרווחה? מי? הממשלה משותקת. אתם לא עובדים. אפשר לספר סיפורים שאכפת מהציבור עד מחר בבוקר, אבל בסוף בן אדם קם בבוקר ולא מסוגל לשלם. הוא רעב, הוא צריך להסתכל לאשתו בעיניים והיא צריכה להסתכל על הילד שלה בעיניים. ופה, פה מעבירים חוקים על לבטל את משפטי נתניהו, כי זה מה שחשוב עכשיו. זה מה שחשוב לכם. בזה אתם מתמקדים – במזוזה, במזוזה, כי המזוזה חשובה, לא הדלת והבית של מי שחי בפנים. הוא לא חשוב – המזוזה שלו חשובה.
תפסיקו את הקרקס הזה. אתם לא מסוגלים לשלוט – תפזרו את הכנסת. אתם בפרפורי גסיסה, וגם אתם יודעים את זה. תעצרו עכשיו, לפני שתהרגו את העם הזה לגמרי. תודה רבה.
345 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.