קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתחילה לדבר עם לב מאוד מאוד כבד. שמעתי את מי שדיבר לפניי. קשה שלא להסכים עם חבר הכנסת סימון דוידסון, שהשרים לא עונים. התחושה היא שלא דואגים לאזרחים. לא יודעת במה עוסקים – בהישרדות, בפוליטיקה, בפריימריז – אבל האזרחים לא מקבלים את התשובות.
כמו שאתם מרגישים, כולם חוזרים לאותו נושא של גיוס וחוק גיוס ומשתמטים. אתם יודעים, אני אשתף אתכם במשהו: הבן שלי סיים טירונות לפני חמישה ימים. הוא שיתף אותי כמעט כל יום במה הם לומדים, על מה הם מדברים. אני רוצה לחזק את דבריו של חבר הכנסת מאיר כהן, שישב כאן, סגן יושב-ראש הכנסת. הוא אמר: הצבא שלנו מאוד מוסרי, הכי מוסרי בעולם. אני רוצה להגיד לחבר הכנסת עודה, שיצא עכשיו מהמליאה: הצבא שלנו הכי מוסרי, הכי מוסרי בעולם. הוא מלמד ומחנך את החיילים שלו להיות מוסריים, עם לב, עם ענווה, עם מנהיגות ואחריות.
אתם יודעים, אני הגעתי ארצה, עליתי ארצה, אחרי הגיל שבו מגייסים בנות, וחסר לי חלק, חתיכה, בפסיפס של התמונה הישראלית. לא הייתה לי ילדות ישראלית ולא שירתי בצבא, אבל עכשיו, כשהבן שלי התגייס ועשה טירונות, עשיתי איתו את השלבים האלה בצבא, והרגשתי אושר לתרום למדינה.
להיות אזרח ולהיות תושב זה שני דברים שונים. אפשר להיות תושב, ליהנות מחינוך, משירותי רפואה, אבל להיות אזרח זה הרבה מעבר. זה לא רק ליהנות מזכויות – זה גם לתרום, לתרום למדינה. זה נותן אושר, שייכות, קשר. זה נותן המון שאתה תורם למדינה שאתה חי בה. זה נקרא אזרחות, אזרחות ואחריות.
אם הממשלה קוראת לעצמה לאומית ומייצגת את הרוב הלאומי, אם חברי כנסת אומרים שאנחנו שייכים למחנה הלאומי, אז איפה הפטריוטיות שלכם? למה אתם מוכרים אותנו למשתמטים? למה לא לקחת אחריות? אני בטוחה שאיפשהו בלב שלכם אתם מבינים שכל אחד צריך לשרת את המדינה ולא להשתמט, אבל בשביל הג'וב הפוליטי אתם מוכרים את הערכים שלכם, שעליהם נבנתה המדינה.
המדינה שלנו נבנתה מציונות, ערבות הדדית. איפה זה? איפה המחנה הלאומי? אני בטוחה שאחרי הבחירות העם יעשה את הבחירה. העם יעשה את הבחירה, ואנחנו נחזיר את הכבוד למדינה שלנו, עם ממשלה שפויה שבאמת יודעת להתנהג ולנהל את המדינה באחריות, להיות אזרחים עם כבוד, לחזק את האזרחים ולחזק את האחראים, ולא לחזק את המשתמטים. פשוט בושה.
349 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.