קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבל מאוד שחבר הכנסת איימן עודה יצא החוצה. יש לי הרבה מה להגיד על הדברים שהוא אמר. אבל יש לי כל כך הרבה על מה לדבר. אני רוצה להקריא לכם: יותם כהן, אחיו של שורד השבי נמרוד כהן, חשף הלילה כי אחיו ספג מכות ועינויים בשבי, ותקף בחריפות את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אני מצטט: "בשביל לייקים בטיקטוק – – – אחי הקטן חטף מכות ועינויים. ידעת והמשכת בכל זאת. חתיכת טינופת, אתה תישרף בגיהינום על מה שעשית להם". את זה כתב יותם כהן, אחיו של שורד השבי נמרוד כהן. את זה לא כתב עיתונאי מערוץ 12 או 13. זה לא דוברות של החמאס, כפי שבן גביר אוהב להגיד. את זה כתב אח, אח של חטוף שחזר מהשבי. נוסף לזה, יש דוגמאות נוספות – אלון ואחרים מספרים על הנזק הגדול שאיתמר בן גביר, שר במדינת ישראל, שר במדינת ישראל, גרם לאחים שלנו, לאחים שלנו, שהיו בשבי מעל שנתיים מתחת לאדמה, שזה בלתי נתפס.
היום בשעה 12:00 הגיע השר בן גביר לוועדה לביטחון לאומי לתת סקירה על המשרד שלו. הוא באמת חי בלה-לה לנד, או שהוא לוקח כדור לא נכון. הבן אדם פשוט מאמין לעצמו, מאמין לדברים שלו, ומאמין לזה שהוא באמת שר כל כך מצליח. אבל הציבור רואה וחושב בדיוק הפוך. אני מציע לשר בן גביר ללכת יום אחד לבקר בבת חפר, ללכת לבקר בכפר יעבץ, בעזריאל, במועצת לב השרון או במועצת עמק חפר קרוב לקו התפר, ולראות איך אנשים פשוט לא חיים, לא חיים. אנשים שומעים, רואים, מרגישים, יום-יום, יריות, לא רק מחתונות. משפחות פשע, שלא רק רוצחות את האוכלוסייה הערבית, הן גם פוגעות באוכלוסייה היהודית הקרובה לאזור הזה. עכשיו, זה לא בסוף העולם. זה בסך הכול רבע שעה מנתניה, העיר הגדולה בשרון. רבע שעה מנתניה. מתקשרים למשטרה, כותבים למשטרה – שום דבר, אין מענה.
אבל אני אגיד לכם עוד דבר. האין-מענה הוא לא רק לאזרחים – הוא גם לנו, חברי הכנסת. היום בוועדה זרקתי לו לשולחן 20 מכתבים, 20 מכתבים, שהעברתי למשרד ולא קיבלתי תשובה אחת. אנחנו חברי הכנסת. אנחנו נציגים שלכם, של הציבור. זה לא משנה אם זה ימין או שמאל, כיפה על הראש או לא כיפה על הראש. אני לא אקבל קול אחד בכפר יעבץ, אבל אני דואג לאזרחים בכפר יעבץ, אני הולך אליהם, מבקר אותם, כותב לשר, והחוצפן הזה אפילו לא עונה, לא עונה למכתב אחד. שר במדינת ישראל לא מתייחס לחברי כנסת, וכשהוא לא מתייחס אלינו, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא יכולים לעזור לאזרחים. הרי זה מעגל. כשאתה מקבל פניית ציבור, אתה לא עוזר לאנשים? אני בטוח שאתה עוזר לאנשים. השר צריך לעזור לנו. אם אני אשלח לניר ברקת מכתב, אין לי ספק שאני אקבל תשובה, גם אם אני לא אוהב אותה, אבל אני אקבל תשובה. השר הזה, האפס הזה, לא עונה על מכתב אחד של חבר כנסת, וזה חוצפה. כן, קראתי לו אפס, קראתי לו אפס.
458 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.