קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתייחס לחוק שאו-טו-טו נצביע עליו, הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות. כשאני שמעתי את שר המשפטים יריב לוין, שהסביר את החשיבות של החוק, אמרתי: וואו, עד היום איפה היינו? החוק הזה כל כך חשוב – במיוחד אני, שבאה מאוכלוסייה יוצאת אתיופיה. והנערים – פתיחת תיק, החוק שהעברתי, סגירת רישום פלילי – כמה נערים נפתח להם תיק, כמה נערים התיק שלהם השתבש. כל זה, חלק ממנו בא מהתייחסות של משטרת ישראל, גם מהשוני התרבותי, איך כל אחד מתחנך בבית. בתרבות יוצאי אתיופיה ובתרבות האתיופית אנחנו מכבדים את המבוגרים, פוחדים מבעלי סמכויות. הנערים, כשנעצרו לחקירה, בדרך כלל מהפחד – רובם אפילו פוחדים לספר להורים על מה נעצרו בכלל. מרוב הפחד הם מסתירים, כי בחינוך, אם אתה לא התנהגת טוב או ששמעו ההורים שמשהו לא בסדר, בדרך כלל הילדים לא בסדר, בניגוד לתרבות המערבית, כי זה היה החינוך שקיבלנו. כמה ילדים ונערים מהתרבות הזאת בסוף מספרים: הודיתי במעשים, בחשדות, שלא ביצעתי, אבל כבר מאוחר מדי. לכן החוק הזה כל כך חשוב, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, אוכלוסיות שזקוקות לעזרה. זה חשוב. הקטינים – שהעתיד שלהם לא ישתבש.
קראתי את הצעת החוק. בשנת 2018 הוקמה ועדה ציבורית למניעת הרשעות שווא ותיקונן בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר. דוח הביניים השלישי של ועדת דנציגר עסק בגורמי הסיכון המרכזיים להודאות שווא בחקירת משטרה, לרבות גורמים חוץ-מערכתיים הנובעים ממאפיינים אישיים באישיות של החשוד וגורמים מערכתיים הנובעים מאופן ניהול החקירה.
גם הוועדה מתייחסת פה – הסמכות שבגינה הקטינים מודים בדברים שלא ביצעו, בעבירות שווא. כל זה, זה חשוב, לכן אני תומכת – –
– – בחוק הזה. החוק כל כך חשוב. אני חושבת שכל מי שחשובות לו אוכלוסיות מוחלשות, במיוחד העתיד של הקטינים, חייב לתמוך בחוק החשוב הזה.
274 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.