קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, מחר אנחנו נצטרך להתרוצץ פה בין המון המון דיונים. לצערי, אף אחד מהדיונים לא עוסק בעשייה אמיתית. אנחנו נצטרך ללכת ולפחות לנסות להכניס common sense בשני דיונים: האחד עם פרופיל תקשורתי מאוד מאוד גבוה, ואם יהיה לי מספיק זמן אני אדבר עליו; אבל את אחת מהחקיקות האלה אף אחד כמעט לא מכיר, למרות שזה ישפיע כמעט על כל אזרח במדינת ישראל. החקיקה הזאת למעשה קובעת שכל משרדי הממשלה, משרדים של הרשויות המקומיות ועוד, מחויבים להנגיש הכול באופן דיגיטלי. על פניו הכול טוב, אנחנו מתקדמים, זה חשוב, הקדמה הולכת לשם. אממה, אפילו הדרישות הבסיסיות בתחום הסייבר – למרות שאנחנו, מדינת ישראל, עומדת כל פעם בפני תקיפות – לא מתקיימות בחקיקה הזאת. גלעד קריב בעבר ניסה להעביר את החקיקה הזאת, ניהל 16 דיונים סופר-חשובים, הכניס מנגנונים. פה האוצר עושה חקיקת בזק, חורים, גבינה שווייצרית. הייתי בטוחה שזה של עמית הלוי, שרגיל להביא חקיקות עם חורים, אבל לא, זה של האוצר.
כל המידע, יוראי, שקיים ברשויות המקומיות, כל המידע שקיים במשטרה – למעשה, מסתבר שלא מזמן פרצו למאגר המשטרתי והוציאו את כל האנשים שיש להם כלי נשק. תחשבו איזה סחר אפשר לעשות עם ארגוני פשע, שידעו באיזה בית יש כלי נשק. תחשבו על הילדים שלכם שנמצאים בבית ספר – כל המידע הזה לא מוגן. אף אחד לא רוצה שידעו אילו טיפולים הילד שלו מקבל, או אילו קשיים או אילו אתגרים. ולכן הבקשות הבסיסיות האלה, שרשות הסייבר תפקח על זה – אין אפילו חקיקה בסיסית לגבי הדבר הזה. מעבר לכך, הם גם לא מוכנים להכניס תקופת מעבר. אנחנו מדברים על בתי דפוס, על מאות עובדים – קחו לדוגמה את דפוס בארי, שקם ימים אחרי הטבח ופתח מחדש את בית הדפוס שלו – שיישארו ללא עבודה. ולכן הדרישה הבסיסית היא להכניס תקופת מעבר של ארבע, חמש שנים. ובזה אנחנו צריכים להתעסק מחר במקום ביום האישה, במקום בצמיחה, במקום בחקיקות חשובות. אנחנו צריך ללכת להתחנן שיכניסו מנגנוני הגנה על אזרחי מדינת ישראל. תודה.
314 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.