קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים הטרופים שבהם אנחנו נמצאים, אני מוצאת את עצמי – ואני רוצה להפעיל את זה כנוהל: לעצור הכול ולהקדיש את הנאום שלי למכתבו של סרן לירון שניר, השם ייקום דמו, שנכתב לפני כניסתו ללחימה בעזה. שניר, גיבור ישראל מעפרה, מפקד צוות בסיירת גולני, נפל בקרבות העזים בצפון רצועת עזה, והוא רק בן 25 בנופלו: "זה סוף-סוף קורה, כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס לעזה, ובעזרת השם יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם ולהחזיר את הכבוד של צה"ל ושל עם ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד! מה שהיה זה לא מה שיהיה. אנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר, ולנו יש את התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל, וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם: עם ישראל חזק וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש לנו עוצמות בעם הזה, יש לנו אחדות, וכואב שהקדוש ברוך הוא צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה. אבל אני שמח שמתגלות ויוצאות לפועל כל העוצמות והאחדות בעם".
אם חלילה יקרה לי משהו, אני רוצה לומר למשפחה שלי שאני אוהב אותם ובזכותם אני מי שאני. "צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם. לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכול, וזה לא עולה לנו כלום, להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל כל מה שעשיתי והייתי בעבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים ושהצלחתי להשפיע עליו לעשות טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב". זאת הזעקה שהשמיע בדבריו סרן לירון שניר ז"ל – הדוגמה האישית, הקריאה לאחדות, שמזקקת בדיוק מושלם את עוז הרוח והגבורה הבלתי-נתפסת של לוחמינו. את הרוח הזו אף אחד לא יכול לקחת או לשבור, רוח שלא תלויה לא במקום ספציפי, לא בזמן ספציפי, ומלווה את העם הזה, את עם ישראל, מדור לדור.
המתווה לשחרור החטופים, המימוש שלו, שבמסגרתו זכינו לראות בהחזרתם של בנינו ובנותינו ואת גאולתם מציפורניו האיומות של ארגון הטרור החמאס המתועב והשפל, המראות המרגשים של איחוד השבים עם משפחותיהם, לא היו יכולים להתממש לולא התוויית המדיניות העיקשת של ראש הממשלה להפעיל לחץ צבאי, וללא גבורתם האדירה של לוחמינו. מעל הדוכן הזה אני מצדיעה לך, לירון שניר, וליתר הנופלים במלחמת התקומה. עם ישראל שלם מצדיעה לכם.
אני נוהגת לעשות את זה מדי פעם, לקרוא מכתבים וצוואות שחיילים שלנו השאירו, וכך נזכור אותם לעולמי-עולמים.
386 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.