קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הבמה שנמצא כאן שר האוצר. אדוני שר האוצר, אני רוצה להגיד משהו על אלמנות צה"ל. אני מתכוון לדבר הכי ענייני שאפשר, אשמח אם תקשיב לדברים. לצערי, התקציב הקרוב לא הולך לטפל באחת הבעיות הקשות שאלמנות צה"ל נתקלות בהן. החוק היום מתגמל את אלמנות צה"ל – אם אפשר לקרוא לזה תגמול – על האסון שפקד אותן, בכל מה שקשור בהפסד הכלכלי – ושוב, אנחנו מדברים פה על כסף, אבל אין מה לעשות, זה חלק מהעניין – על מה שנגרע מכלכלת הבית עקב המוות של הבעל. אבל אין שום התייחסות לכסף שהאישה מפסידה מזה שהיא לא יכולה לעבוד יותר. אלמנות צה"ל, לפי החוק הקיים כיום, מצופה מהן לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים, כאילו לא קרה כלום. כאילו לא קרה כלום. אלמנות צה"ל שעובדות בעבודות משמעותיות – כמו שלומית קלמנזון, שאמרה לנו שהיא עמדה בפני קידום, להיות מנהלת בית ספר. היא חלמה להיות מנהלת בית ספר והיא עכשיו מנהלת בית יתומים.
כנראה שאת השרים שיושבים שם ומדברים זה לא מעניין. אתה יכול לבקש שקט, אדוני היושב-ראש?
אנחנו מדברים כאן על אלמנות צה"ל, שאתם מתעלמים מהן – וכאן השרים ממשיכים לדבר; ואני פונה לשרים ומבקש שהם יקשיבו – ושר האוצר פשוט מתעלם, כאילו זה לא מעניין אותו; אנחנו מדברים על אלמנות צה"ל, שאתם לא יודעים לתת להן את מה שמגיע להן, ולכם זה לא אכפת; אלמנות צה"ל, שאתם אחרי שלושה חודשים מצפים מהן לחזור לחיים שלהן כאילו כלום לא קרה – ולכם זה לא אכפת; אלמנות צה"ל, שלא יכולות לעבוד, שנפגעות, שמטה לחמן נפגע – ולכם זה לא אכפת; שלושה חודשים משכורת ממוצעת, ואחרי זה תחזרו לעבודה – כאילו כלום, כאילו הן לא חד-הוריות יותר, כאילו הבעל שלהן לא נהרג במלחמה, כששלחנו אותם למלחמה הזו, ולכם זה לא אכפת.
ואדוני שר האוצר, אתה אפילו לא מסתכל לפה, למרות שביקשתי ממך ולמרות שאמרתי והתחלתי לדבר יפה. אבל אותך זה לא מעניין. אין לכם שום כבוד לאלמנות צה"ל, שאנחנו שלחנו את הבעלים שלהן והם נהרגו בשדה הקרב. פשוט תתביישו לכם.
332 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.