קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, נראה לך סביר שכנסת ישראל בנתה פרסה כל כך מפוארת, ויושב-ראש הכנסת מעביר לשם מזון, שתייה, וכאן יושבים חברי כנסת ושרים עם הגב אלינו, מדברים? לא מעניין מה קורה? שילכו לפרסה, למה הם מפריעים לנו? יש שם פרסה, שילכו וידברו שם. במקום זה הם מקשקשים. אין טעם, אפילו את מה שאני אומר עכשיו הם לא שומעים.
אבל אני לא מתפלא. אנחנו, אדוני היושב-ראש, חזרנו ל-6 באוקטובר. אין שום הבדל בין 6 באוקטובר שהיה לבין המצב שאנחנו נמצאים בו היום. יש בעצם הבדל אחד גדול – היום אנחנו נמצאים בזמן מלחמה; ב-6 באוקטובר ההוא היינו בטוחים שלעולם לא תהיה מלחמה, שהחמאס מורתע ושנתניהו שולט בכל העניינים ומצבה של ישראל מעולם לא היה יותר טוב. ואז הוא הלך להפיכה המשטרית ולא הבין שמשהו משתנה פה. היום זה כבר לא אותו מצב. היום אנחנו נמצאים במצב שאנחנו במלחמה. החות'ים מאיימים מחר לירות עלינו, בג'ולאני שם עושים טבח על העלאווים, חיזבאללה מנסה להעביר נשק, ואנחנו מדברים על זה שהמלחמה בעזה תתחיל בקרוב, ו-400,000 אנשים קיבלו צו 8 בפעם החמישית. אבל אנחנו, במה אנחנו מתעסקים? בהפיכה המשטרית. איך אנחנו ממנים שופטים, איך אנחנו מפטרים את היועמ"שית.
ומה אתם חושבים שיקרה? אתם חושבים שמה שהיה לא יקרה שוב פעם? אתם חושבים שהעם הזה יקבל את הצווים וירוץ להילחם בגלל שאתם עכשיו, לא מעניין אתכם ואתם ממשיכים בהפיכה המשטרית שלכם? אין לכם טיפה אחריות? אז אני אומר לך כאן, אדוני היושב-ראש, אם אתם לא תתעשתו ואם אתם לא תפסיקו לעשות את השטויות שלכם ותעצרו את ההפיכה המשטרית ותתמקדו בלהחזיר את החטופים ותתמקדו באיך לנצח את המלחמה, אז מה שהיה לא יהיה. לא יהיו 130% אחוזי גיוס. הם לא ירוצו, הם ישאלו שאלות, ואין לכם תשובות טובות. אין לכם תשובות טובות למה אתם עושים את מה שאתם עושים. אין לכם תשובות טובות למה חוזרים למלחמה.
אתם לוקחים סיכון לא נורמלי, ועם הסיכון הזה גם יבוא האסון הבא, והוא בוא יבוא. כי הממשלה הזאת היא לא ממשלה, היא לא שולטת בכלום. לא מעניין אותה שום דבר חוץ מלפטור את החרדים מגיוס וחוץ מלתת את הכסף לישיבות וחוץ מלהחיל את הריבונות ביהודה ושומרון, שום דבר אחר לא מעניין אותה. והאסון בוא יבוא.
351 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.