קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום 521 ימים ל-7 באוקטובר, יום שבו עדיין מוחזקים בשבי החמאס 59 חטופים. בסוף השבוע האחרון פרסם ארגון הטרור המפלצתי חמאס סרטון משפיל של החייל החטוף מתן אנגרסט. שוב אנו רואים כיצד חמאס מנצל באופן ציני את החטופים שלנו למטרות תעמולה, מטרות רעות, שכל העולם חייב להזדעזע ולהיות ער להן. איפה כל תנועות המאבק לזכויות אדם? איפה כל הארגונים האלה?
אבל לפני הכול, ממשלת 7 באוקטובר צריכה להבין שהם פשוט מתים בשבי. לא צריך פעימות או שלבים, צריך להחזיר את כולם הביתה. בפעימה אחת. בעדויות המצמררות של לירי אלבג, ששוחררה לאחר 477 ימים בשבי חמאס, היא חושפת את הזוועות שעברו שם ועדיין עוברים שם החטופים. בריאיון לחדשות קשת לירי סיפרה: "בשבי הכריחו אותנו לצפות בסרטונים שלנו מ-7 באוקטובר. לא רצינו, אבל הם הכריחו אותנו". היא הוסיפה: לא נרדמתי שם, לא נרדמתי, כי "המחבלים ישנו איתנו באותו החדר ולא רציתי שייגעו בי". בשבי החטופות נאלצו להתמודד עם תנאים מאוד קשים, כולל הגבלות על הצרכים הבסיסיים ביותר. לירי סיפרה: "היינו צריכות לבקש אישור ללכת לשירותים ולפעמים היו נותנים לנו ללכת רק פעמיים ביום, בבוקר ובערב. עד היום אני מרגישה 'מלוכלכת' בגוף, זה משליך עד היום". כאשר הופסק הסיוע ההומניטרי, החטופות חוו רעב קשה. לירי תיארה: "כשלא הוכנס הסיוע ההומניטרי זה הורגש. היינו מדברות על אוכל כדי לסתום את הרעב, לשתות מים, מים מלוחים".
חברים, העדויות הללו מחייבות אותנו לפעול בנחישות למען החטופים שעדיין נותרו בשבי. אסור לנו לשכוח את סבלם, ועלינו לעשות כל מה שביכולתנו להשיבם הביתה במהרה. האחריות להצלת החטופים היא קודם של ממשלת ישראל, ואין לה את הפריבילגיה להמשיך לגרור רגליים מבלי להתקדם לשום מקום.
על ממשלת ישראל להציג מטרות ותכנון אסטרטגי ברור, צבאי, מדיני והומניטרי. ממשלה שלא מסוגלת להחזיר את החטופים הביתה, אין לה זכות קיום.
281 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.