קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לספר לכם על שבוע מאוד מרגש שעבר עליי ועל חברי הכנסת קלנר, יצחק וסרלאוף ויבגני סובה. כיושב-ראש קבוצת הידידות יצאנו עם חברי הכנסת לשלוש מדינות – ליטא, לטביה ואסטוניה, שלוש המדינות הבלטיות. אני אדבר בעיקר על ליטא. אני נולדתי בליטא, בעיר וילנה. הגענו לשם משתי סיבות עיקריות. אחת היא חיזוק היחסים והקשרים הדיפלומטיים הפרלמנטריים עם הפרלמנט בליטא או לטביה ואסטוניה; אבל לא פחות חשוב – הקהילה היהודית וההיסטוריה של המדינה הזו.
אספר לכם שיהדות ליטא, עד לפני תחילת מלחמת העולם השנייה מנתה כ-223,000 יהודים. 94% מהיהודים בליטא נרצחו במהלך השואה. נרצחו ביריות, לא היו מחנות ריכוז. היהודים בליטא הובלו ליער, בווילנה זה היה יער פונאר, חפרו בור גדול מאוד ליד פסי הרכבת, הובילו אותם כמו בהמות, ושם פשוט ירו בהם והשליכו אותם לתוך הבור. 94% מהיהודים נרצחו. תחשבו על המספר המטורף הזה. עמדנו שם מעל הבור ביער פונאר בהתרגשות מאוד גדולה. גם התפללנו קדיש, גם שרנו את התקווה עם חזה זקוף, יחד עם נציגי הקהילה היהודית ויחד עם חבר פרלמנט ליטאי, היהודי היחיד בפרלמנט, עמנואל זינגר, ידיד מאוד קרוב של מדינת ישראל. הדלקנו נרות, וזכרנו את אותם עשרות אלפי יהודים. רק ביער הזה נרצחו 100,000 יהודים. 100,000 יהודים.
אספר לכם על העיר קובנה, שגם היא בליטא. הגענו לשם למרכז חב"ד מדהים שמנוהל על ידי הרב שיינפלד, שמאכיל מדי יום 500 סטודנטים ישראלים שלומדים רפואה בקובנה, 500 סטודנטים ישראלים שלומדים שם ומקבלים בית חם, ומקבלים קידוש ביום שישי, ומקבלים את המסורת היהודית, וזה בעצם הטעם והריח של הבית שיש להם בליטא. דיברנו עם הסטודנטים, הקשבנו להם, חיבקנו אותם, הבטחנו שנעזור להם בנושאים מסוימים שהם ביקשו בהם עזרה.
בסופו של דבר היה שבוע מוצלח, מרגש, עם הרבה מאוד מורשת יהודית ומסורת יהודית וחיזוק הקשרים הפרלמנטריים בין המדינות. תודה רבה.
285 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.