קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר לכם שתמיד ידעתי שבנימין נתניהו מוכשר, אבל אם הוא הצליח לשכנע את מנסור שהוא בעד מדינה פלסטינית, זה מראה כישרון יתר, אני חייב לומר לך. לראות אותך פה מסביר כמה בנימין נתניהו רוצה מדינה פלסטינית, מגלה לי כמה ראש הממשלה הוא איש מוכשר.
תשמע, ידעתי שהוא מוכשר, אבל בוועדה הזאת, שהוא הצליח לשכנע אתכם, כך שאתם כבר 15 שנה אחר כך עדיין משוכנעים בכל רמ"ח איבריכם – אמרת את זה פה בצורה יפה, כולל הציטוטים מהנביאים, ככה שאתה מאמין בדבר הזה – –
– – אני חייב לומר לך, יש לנו ראש ממשלה מוכשר במדינת ישראל.
עוד יותר מזה, שאני מבין מהנאום שלך שמה שיכול לעכב מדינה פלסטינית זה הקפאת השכר ברשויות השלטון ובשלטון המקומי. כנראה שזה יעכב מדינה פלסטינית. עוד לא הבנתי את ההקשר, אבל עד כדי כך נכנסו לכם לעצמות, הדברים של נתניהו – אתם עושים אותו, והנאומים הפתוסיים האלה, לא, באמת, כאילו הכול סביבו – זה משכנע אותי. באמת, כישרון מדהים. כישרון מדהים.
אז מכיוון שיש לו כישרון כזה מדהים – – –
אני, מכיוון שאני יהודי מאמין ואני מאמין שלב מלכים ושרים ביד ה', ועודי מאמין שאדם בסופו של דבר משתדל לפעמים – היה לנו פה מקרה בכנסת בשנים האחרונות שבן אדם שינה את העמדות המקוריות שלו, היה לנו מקרה כזה, אבל אני מאמין שבאופן עקרוני – וצריך הרבה סייעתא דשמיא, כן, הרבה מאוד סייעתא דשמיא לעמוד באתגרים. מי כמוך וכמו אנשים שיושבים כאן – כולם יודעים איפה עמדנו לפני שנה ואיפה אנחנו נמצאים היום; איפה עם ישראל עמד, איפה עם ישראל עומד היום, מה קרה אז ומה קורה היום – אני יודע שזה לא תלוי בבן אדם ולא תלוי בזה. בסופו של דבר אפשר לעשות את המקסימום, אבל כישרון זה דבר שהוא נדיר. אתה רואה כישרון אנושי בלתי נתפס.
אבל אני רוצה גם לומר עוד משהו. מרוב הוויכוחים הפוליטיים והסגנון הפוליטי – ויש דברים שאפשר להתווכח עליהם. אני נמצא בוועדת כספים הרבה בדיונים האלה. אפשר להתווכח עליהם, אבל למשל על החוק הזה אני לא חושב שיש מישהו שמתווכח. אני לא חושב שלמישהו נראה, במצב שבו מדינת ישראל נמצאת היום, שלא צריך להקפיא שכר לעלות הממוצעת. להקפיא, לא להוריד שכר, אבל להקפיא שכר. אני חושב שכל אחד מסכים עם הדבר הזה. זה גם לא מעכב את החוק הבא או ועדה מחר בבוקר, הפיליבסטר הזה. כנראה שלתקשורת יש כוח חזק מאוד. כולנו יושבים פה, בשעה 03:05 על חוק שכולם מבינים שהוא חוק נורמלי, סביר במציאות הכלכלית, שהוא צריך להיות. זה קרה בעבר כשהיו מצבים כלכליים כאלה, זה קרה ב-2003 וקרה בשנה שעברה, זה לא איזה משהו שנפל מהירח. נכון? אתה זוכר את זה, ב-2003? היה אותו דבר.
הקפאה. הקפאה זה דבר סביר. יש דברים שאפשר להתווכח עליהם ויש נושאים שמותר להתווכח עליהם והגון להתווכח עליהם. אנחנו נציגי ציבור, ולא צריכים להגיד כן על כל דבר. אבל יש דברים שלא. עכשיו, יש גם לפעמים שאופוזיציה צריכה לעשות פיליבסטר, כי אין מה לעשות, זה תפקידה. אבל על זה? אני לא מצליח להבין. הרי לא עיכבו ועדה למחר, לא עצרו שום דבר, סתם בשביל הכותרת: עשינו פיליבסטר.
אני זוכר, מאיר, בקדנציה הקודמת, כשיריב לוין היה מרכז האופוזיציה – יושב-ראש סיעת הליכוד – אז היינו יושבים ומנהלים איזשהו שיח עם עצמנו של עלות–תועלת. מה אנחנו רוצים להשיג? אנחנו רוצים לעכב חוק מסוים? רוצים לעשות דבר מסוים? פה אני לא מצליח להבין, לא מצליח להבין. החוק הזה הוא נכון. הוא לא מעכב, אנחנו בסוף השבוע. סתם, כותרת. נוציא לעצמנו טוויטר: הצלחנו, עצרנו, עיכבנו. אופיר, מה מצבנו? איפה אופיר?
כן? מה, עוד לא פה? 03:05, 03:06. מה קרה לאנשים? אז הוא חוק נכון והחוקים נכונים, וצריך להעלות מינימום מיסים, וצריך לקצץ בהוצאות. כן, צריך לקצץ, והדבר הראשון, כן, הוא הקפאת שכר. זה לא איזה משהו מוזר. לכן, אולי זו הסיבה שעמדו כאן נציגי האופוזיציה ודיברו אך ורק על דברים שלא קשורים לחוק הזה. אף אחד לא בא ודיבר על עניינו של החוק. במשך שלוש שעות דיברו על כל דבר חוץ מעל הנושא של החוק.
אתה לא בעד הקפאת שכר? אתה מתנגד להקפאת שכר, ולדימיר?
שמעתי את ההתחלה שלך, לא את האמצע. אז אני שואל, אתה לא בעד הקפאת שכר? אתה חושב שזה לא נכון?
כן. אתה חושב שזה לא נכון להקפיא שכר?
אמרת שדיברת על עצם החוק. הקפאת שכר הוא דבר נכון במציאות הכלכלית היום או לא נכון?
זה הרבה פחות כסף. היית שר אוצר ואתה יודע את זה. זה הרבה הרבה הרבה פחות כסף מהקפאת שכר, הרבה הרבה פחות. משרדי ממשלה, הסגירה שלהם בפועל – העלות התקציבית שלהם היא ממש שולית, כי זה לא באמת. היא באמת שולית, באמת שולית.
אמרתי, הכינוס כרגע בשעה 03:10 היא רק לנראות. אין לה שום משמעות אחרת חוץ מנראות. זה מה שאמרתי. אמרתי יפה, הסברתי את זה יפה. אתה צודק. אדוני ראש האופוזיציה, אתה צודק במאה אחוז.
ב-03:08 מחכה להוראה מאופיר כץ שיגיד לי שכולם נמצאים, יצאו מהמלונות, הגיעו למקום, עשו את כל מה שצריך לעשות, ואז אנחנו נרד.
כן. אני מאמין. תשמע, הקואליציה מספיק גדולה בשביל שלא כל אחד יציק להם ושירגישו שהחוק החשוב הזה ייפול, ואכן, אנחנו נגיע לשם.
אני אולי אחזור לפרשת השבוע. מחר, ביום חמישי, אנחנו קוראים בפרשת וישב. פרשת וישב זה המשך למתח שהתחיל בין רחל ללאה בפרשה שקראנו לפני שבועיים.
ויהי ערב ויהיה בוקר יום חמישי. אתה אומר שזה היום. אני מקבל את זה, אתה צודק. אצלנו סופרים מתחילת הלילה, לא מחצות.
הוויכוח בין האחים נמשך – אנחנו, היהודים, יודעים להתווכח עוד לפני שנהיינו לעם – התחילו להתווכח בין האחים והיה להם ויכוח. את יוסף חשבו שבהצלחה מרובה הצליחו לגרש – הוא רצה למלוך. בעצם, במבחן התוצאה, מה זה עשה להם? זה הביא לו את המלוכה. יוסף ירד והכין את עם ישראל להגיע למצרים, וזה בדיוק הניסיון הזה שחשבו: הינה, חיסלנו אותו, גמרנו אותו. זה הביא לו את המלוכה.
דרך אגב, אנחנו ראינו את הניסים האלה. התחילו מלחמה, שהייתה קשה מאוד, עם הרבה קורבנות, אבל מי שזוכר מה היה המצב באזור שלנו לפני שנה – לבלי הכר. לבלי הכר. לא שידענו שזה מה שיקרה חודשיים אחר כך או שלושה חודשים.
באמת? אז אנחנו נמשיך, נצביע בעד החוק, ונהיה בטוחים שבסוף השנה מצבה של מדינת ישראל בכלכלה יהיה הרבה יותר טוב. בדיוק כמו שעברנו מן המצב שבו היינו לפני שנה בביטחון, כך נעבור בכלכלה, בעזרת השם. תודה רבה.
1,035 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.