קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, השר מלכיאלי – אני מסכים איתך, חברת הכנסת מרב מיכאלי. לא בטוח שממשלת ישראל אכן רוצה שלטון חדש ברצועת עזה, כי המצב הקיים עכשיו מאפשר להם להמשיך במלחמה, להמשיך בשהייה הצבאית ברצועת עזה, ופוטר אותם מהאתגר להתמודד עם שאלת היום שאחרי ועם שאלת התהליך המדיני, שכל העולם ממתין בפינה כדי לנסות ולקדם אותו מחדש. לכן חזרנו לאותה קונספציה, קונספציית "הנכס האסטרטגי", הפיצול הפלסטיני, שמבחינת סמוטריץ' ונתניהו הוא נכס אסטרטגי כדי לא לקדם תהליך מדיני שיביא לפתרון של מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל. זאת האמת. שנה וכמה חודשים אחרי 7 באוקטובר אין תוכנית ליום שאחרי, וברירת המחדל – שמתקדמים מיום ליום.
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, הזמין אותנו לישיבה מיוחדת, בהולה, כדי לדון בהצעת חוק-יסוד: משאל עם.
הוא רצה כמובן, לפי הידיעה, לאגף מימין את נתניהו לאור הידיעה על אפשרות למתן הבטחה לממלכה הערבית הסעודית לנתיב למדינה פלסטינית.
כן כן, נכון. אבל אתה יושב-ראש הוועדה, אתה קובע את הלו"ז.
אתם למעשה חוששים, אין לכם אמון בראש הממשלה לגבי הנושא של מדינה פלסטינית, ורוצים לנסות ולסכל את המהלך שלו לקדם נורמליזציה עם סעודיה תמורת הבטחה לגבי מדינה פלסטינית. אתם חוששים ממנו, כמובן, כי אתם יודעים על חזונו ונאומו בבר-אילן ב-14 ביוני 2009, גרסת 2009. כמובן, לא עזר לבנימין נתניהו ההודעה שהוא הוציא ואמר בה: הדיווח על התחייבות ישראלית לאפשר נתיב לקראת מדינה פלסטינית הוא שקר מוחלט. ראש הממשלה – זו לשון ההודעה: ראש הממשלה נתניהו פעל ופועל נגד הקמה של מדינה פלסטינית שתסכן את ביטחון ישראל. לא בטוח שהוא נגד מדינה פלסטינית שלא תסכן את ביטחון מדינת ישראל, ככה אפשר ללמוד את ההודעה שלו. וכמובן שהוא יהיה נגד מדינה פלסטינית שתסכן את ביטחון מדינת ישראל. אבל כנראה שכן, הוא בעד מדינה פלסטינית שלא תסכן את ביטחון מדינת ישראל. אתם יודעים מה? גם אני בעד מדינה פלסטינית שלא תסכן את ביטחון מדינת ישראל. גם אני לא רוצה שמדינה פלסטינית תסכן את ביטחון מדינת ישראל.
אבל בואו נחזור, חברים, לנאום החזון המדיני של בנימין נתניהו בגרסת 2009. כמובן שהוא מפרט קודם כול מה מגיע לישראלים, ומדגיש את הזכויות של העם היהודי במולדתו. הוא אומר בלשונו – אני קורא מתוך הנאום של בנימין נתניהו גרסת 2009: עד כאן דיברתי – ככה נתניהו אומר, לא להתבלבל – עד כאן דיברתי על הצורך של הפלסטינים להכיר בזכויות שלנו. תכף אדבר על הצורך שלנו להכיר בזכויות שלהם. של מי? של הפלסטינים. והוא מוסיף: צריך גם כאן לומר את כל האמת.
אני אגיע לזה. יכול להיות שאפתיע אותך, אתה מכיר אותי. צריך גם כאן לומר את כל האמת – הוא רוצה להגיד את כל האמת – בלב חבלי המולדת היהודית, כלשונו, חי היום ציבור גדול של פלסטינים. אנחנו לא רוצים למשול בהם, לא לנהל את חייהם ולא לכפות עליהם את הדגל שלנו או את התרבות שלנו. בחזון השלום שלי – לא שלי, שלו – – –
שלו, של נתניהו, בחזון גרסת 2009 ולדעתי גם עכשיו, אבל בסייגים. בחזון השלום שלי חיים בארץ הקטנה שלנו שני עמים חופשיים זה בצד זה בשכנות טובה ובכבוד הדדי, לכל אחד הדגל שלו – – הדגל שלו, הדגל שלו, לא להילחם בדגל הפלסטיני, רבותיי. הוא הצטלם מאחורי הדגל הפלסטיני, ליד.
– – – ההמנון שלו והשלטון שלו, ואיש מהם אינו מאיים על הביטחון ועל הקיום של שכנו – אני מסכים איתו. אף אחד לא צריך לאיים על הביטחון ועל הקיום של האחר.
הוא גם ממשיך ומוסיף: נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית. דווקא הפלסטינים הסכימו למדינה מפורזת בשיחות של 2009, אולמרט-אבו מאזן. אני חוזר על המשפט הזה: נהיה מוכנים – לשון נתניהו – נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית. עד אז אין לנו כוונה לבנות יישובים חדשים או להפקיע קרקע להרחבת יישובים קיימים. זאת ההבטחה שלו – עד אז – אבל הוא לא קיים את זה.
הוא מוסיף: עם מנהיגות פלסטינית שוחרת שלום, עם השתתפות בשלום של העולם הערבי, עם תמיכתן של ארצות הברית והקהילה הבין-לאומית, אין סיבה שלא נוכל לפרוץ את דרך השלום.
והוא מסיים את נאומו בחזון של ישעיהו הנביא. תקשיב לי, אני מצטט את נתניהו. חזון ישעיהו הנביא שקרה בירושלים – אני נאמן למילים במדויק – שקרה בירושלים לפני 2,700 שנים: "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
תן לי לסיים במשפט, אדוני היושב-ראש – – –
חברי הכנסת, תנו לי לסיים במשפט אחד, באמת. אלה דברים מאוד חשובים של בנימין נתניהו, ראש הממשלה. אנחנו תומכים בהם וחושבים שיש בהם תקווה וחזון. והרבה מאמצים הושקעו בשנה האחרונה במלחמה. אפשר להשקיע גם מאמץ אינטנסיבי, רציני, כן, גם במישור המדיני, כדי להסיר את המכשולים ולפתוח שערים לשלום עתידי בין הישראלים לפלסטינים בהתאם לחזונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
761 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.