קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני פונה אל היושבים בכיסאות הריקים: אל תבואו להצבעה הזאת. אל תבואו. אתם תעשו חסד עם הערכים שלכם. אתם תעשו חסד עם אזרחי ישראל. אל תשתתפו בחוק הפוגעני. האמת היא שרק היום חקרתי מהו, איך הוא בא לעולם, איך הצלחנו, הצלחתם, להדוף אותו בוועדות השונות, איך במשך השנים האחרונות – אני מכיר את זה כראש רשות – הוא הולך ומתכרסם. ההישג העצום הזה של ספריות ציבוריות, של היכולת להנגיש לילדים ומבוגרים, להורים וזאטוטיהם, את היופי של התרבות העברית ותרבות העולם – נכון, בעיקר לפריפריה, ואללה, מצטערים שדואגים לפריפריה. אני מבקש מכם, אנשי הקואליציה – אני משוכנע שאתם לא מבינים מאיפה זה בא לכם: אל תבואו להצביע. אני מבקש מעליזה להודיע לכם על כך שהם פטורים.
אדוני היושב-ראש, אתה חייב להיות כאן. אתה מוזמן להימנע. זה חוק רע. אפילו אי-אפשר להגיד שחסר כסף. זה יום שבו הכנסת עסקה בחלוקת שלל, בחלוקת עודפים. ברגע הזה כבשת הרש, הפרח הקטן הזה שלמענו שווה לחיות – אנחנו מועכים אותו ברגל גסה. הדבר הזה הוא בלתי יאומן.
חבריי חברי האופוזיציה, תישארו איתן במקומותיכם, ואני מקווה שהקריאה הזאת שיוצאת מלב פצוע, ממוח שלא מאמין שהחוק הזה הונח כאן במהלך ימים קשים כל כך, עומד להיות מועבר בקריאה הראשונה. תודה רבה.
198 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.