קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, יש שר?
השר בן צור – הוא לא מקשיב לי, הוא עם אוזניות. בסדר. אני מקווה שהוא לומד בינתיים.
אתה יודע, כזה, יו-הו. טוב, מאוחר.
הבן אדם מדבר, הוא רוצה שהשר ישמע אותו, מה זה.
השר, אמרתי לך שלום, אתה לא מקשיב לי.
תודה, טלי, דוברת ש"ס. אל תדאגי, אני לא צריך תיווך עם ש"ס, תאמיני לי.
טוב, אני אתחיל מחדש. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני אמשיך – – –
לא, אני אמשיך מאיפה שהתחלתי קודם. אני אדבר לכיסא הריק של ראש הממשלה, כי זה לא משנה אם הוא יושב פה או לא יושב פה, הדברים שנאמרים פחות או יותר מתקבלים אותו דבר. אבל אולי, אולי – אני אופטימי, אולי הוא צופה, אולי הוא צופה בדברים.
אז אני רוצה רגע לדבר על עמק חפר ועל היישובים שסמוכים לגדר, כי לאחרונה המצב הביטחוני הולך ונהיה חמור, מפחיד ומסוכן – –
– – אבל אין שום מענה, שום מענה מהמדינה, ברמה שראשת המועצה מבקשת אזור חיץ. מה יותר פשוט מזה? אזור חיץ בין המועצה, בין האזורים שמתגוררים בהם תושבים של מדינת ישראל לבין הגדר. יש סבך של עצים, והיא בסך הכול מבקשת שיורידו אותם, בשביל שאם תהיה חדירה, חלילה, יוכלו – דקה של התרעה, בשביל שיוכלו להגן על היישובים. נכון לעכשיו עדיין אין כלום. זה מרגיש לי 6 באוקטובר. זה מרגיש לי שכל הסימנים על הקיר, כולל מקרה רצח מזעזע מלפני כמה ימים של תושב פתח תקווה, והמדינה עדיין לא עושה שום דבר. אז אני רוצה לפנות מפה לכיסא הריק של ראש הממשלה, שאולי בשעת לילה מאוחרת רואה את המליאה ומקשיב, אולי: בבקשה ממך, תעשה משהו בדבר הזה.
ואני אסיים ואפנה אליך שוב, אדוני ראש הממשלה, כי קודם כשדיברנו, זה היה בלהט הדברים. אז אני אתן לך מפה שוב – לכיסא שלך – את אותה עצה טובה: תעשה חשבון נפש עם עצמך. עדיין לא מאוחר מדי לקבל אחריות, לפרוש, להתפטר ולבקש כפרה מהציבור.
אני בטוח שאתה מדבר עם מישהו בסביבה שלך, אז אני מאוד מקווה שאתה או הם שומעים אותך, וההחלטה הזאת תתקבל. תודה רבה.
349 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.