קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי את השר אוריאל בוסו. לא משנה, הוא יצא.
לא, אני רציתי להודות לשר בוסו. אני כל הזמן תוקף אותו ומדבר עליו ומעביר ביקורת על משרד הבריאות, ויש רגעים שגם צריך לומר תודה. השבוע, בעקבות פנייה לשר, אנחנו פתרנו ביחד בעיה ממש קשה של ילדים על הרצף האוטיסטי שאחת מקופות החולים החליטה על דעת עצמה להפסיק לאשר מרשמים, המלצות של רופאים פרטיים למרשמים לקנביס. באחת הפניות שקיבלתי, של אימא שאומרת שהילד שובר את הבית ויש לה רק בעוד ארבעה חודשים תור לפסיכיאטר. מה עושים? פניתי לשר והנושא נפתר באותו יום, והוא נפתר באופן גורף לעשרות אלפי מטופלים, ורציתי להודות לו.
בוסו. אמרתי לבוסו תודה. אני נוסע עם אביתר, הבן שלי, בבוקר – – –
כן, יש הרבה ביקורת, אבל לפעמים צריך להגיד גם מילים טובות, ומגיע לו. חבר הכנסת אלעזר שטרן, תקשיב למילים של התקווה 6, אני שומע אותם בבוקר עם הבן שלי אביתר: אז "המורה לתנ"ך בגבעתי / המורה ללשון מודיעין / השכן מלמעלה קבלן עבודות / אבל חודש כבר במילואים / עורכת הדין היא קמב"צית / עושה משמרות באוגדה / אחיה איש הייטק בכיר / עכשיו הוא צלף על גגות ברצועה – –"
"– – מנהלת הסניף הקשוחה של הבנק היא סמג"ד ביהודה ושומרון / דורון הוא בעל חנות צעצועים – עכשיו הוא מ"פ בשריון / ועמדי שלנו, כפרה, שלרוב מזמר בקיסריה / לוחם הנדסה, מתאושש בגבורה אחרי שנפצע בלב עזה // נכון, כולם נראים פה רגילים, אבל / אנחנו עם של גיבורי-על / בכל אחד תמיד מסתתר חייל / מוכן להציל את העולם".
וכשהחיילים האלה לפעמים חוזרים, הם רוצים שהמדינה תראה אותם. האנשים האלה שנרשמו בשיר של התקווה 6, אנחנו מביאים חוקים שמאריכים להם את השירות במילואים, ואנחנו שוכחים שיש להם חיים, יש להם משפחה ויש להם ילדים שרוצים לראות אותם. אותם גיבורי-על שנלחמים ברצועה וחוזרים והם צריכים את הטיפול הנפשי – הם רוצים שאגף השיקום יכיר בהם, ואז הם שוב צריכים להילחם, הפעם במדינה, ולא לטובת המדינה. אז אני מקווה שהחוקים הנוראיים האלה, שפוטרים ציבור שלם ומאריכים לציבור שמשרת ותורם, לא יצליחו ולא יעברו. תודה רבה, היושב-ראש.
346 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.