הצעת חוק הספריות הציבוריות, התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת – –

אני אדבר כשלא יפריעו לי.

– – חדר בלי ספר הוא כמו גוף בלי נשמה, כך כתב המדינאי והפילוסוף הרומי קיקרו עוד במאה הראשונה לפני הספירה. לפעמים, לפני שרצים לבצע רפורמות מזיקות, כדאי ללמוד מחוכמתם של הדורות הקודמים. תחת הכסות של התאמת המחויבות התקציבית של המדינה והרשות המקומית למימון השירותים והפעילות של ספריות ציבוריות, כדברי ההסבר של הצעת החוק, מסתתר קיצוץ מביש של 14% מתקציב הספריות הציבוריות בשנתיים הקרובות.

את הדברים הללו לא אני אומר אלא מנהלי ספריות ציבוריות מכל רחבי הארץ, שזועקים נגד הפגיעה בספר ובעיקר בקוראים ובקוראות. עוד בשנת 2001 מצא מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי ישראל נמצאת בתחתית הטבלה בכל הקשור לאחוז קריאת ספרים באוכלוסייה הבוגרת, וכי מספר המנויים בספריות הציבוריות בישראל זניח לעומת העולם.

מאז, תחת המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית של נתניהו, ספגו הספריות הציבוריות – כמו כל השירות הציבורי – עוד קיצוץ ועוד קיצוץ. אך הקיצוץ הזה כבר יכול להיות מכת מוות לפעילותן. לא להאמין שביום שבו ועדת הכספים דנה בהעברות תקציביות במאות מיליונים למשרדי מתנחלים מומצאים, בטענה כאילו מדובר בעודפי תקציב שאין בהם צורך, מביאה הממשלה הצעת חוק שתפגע במיזם החברתי, החינוכי והאנושי החשוב של הספריות, שהמקור התקציבי הדרוש להמשך פעילותן התקינה הוא בסך הכול 18 מיליון שקל.

18 מיליון שקל לספריות הציבוריות לא הצלחתם למצוא, אבל 302 מיליון שקלים לאורית סטרוק יש ויש; 213 מיליון שקלים לטובת המינהל לחינוך התיישבותי, מה שנקרא, יש; 30 מיליון שקלים למערך הגיור ועוד 5 מיליון לרבנות הראשית יש.

קריאת ספרים חשובה לא רק על מנת לפתח כישורים טכניים של אוריינות ושפה; קריאת ספרים היא בסיס למחשבה עצמאית וביקורתית, שהיא קריטית לנשמת אפה של חברה דמוקרטית משגשגת. "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר", כתב ש"י עגנון.

ומשכך, ברור מדוע הממשלה החשוכה הזאת, שמבקשת לא להגביר את האור אלא להעצים את החושך, למנוע חשיבה עצמאית וביקורתית – –

– – באקדמיה, בתקשורת ובתרבות, מחליטה גם להחשיך את פעילות הספריות הציבוריות.

אני כועס, אבל אני חייב להגיד שאני בעיקר מאוד מאוד עצוב. תודה.