קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אמר יגאל אלון. נדמה שיש מי שרוצים שעתידנו פה יהיה לוט בערפל, שלא נדע את עברנו, לא נאחז בנכסי צאן ברזל של התרבות שלנו ונפגע בבסיס של הערכים פה: שוויון ההזדמנויות, ההנגשה של ידע, של השכלה, של הרחבת אופקים.
אני רוצה לקרוא לכם ציטוט של הרב מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת לשעבר, כשהוא העביר את התיקון לחוק הספריות ב-2007.
נכון, הוא היה יו"ר ועדת החינוך. הוא העביר את התיקון החשוב הזה. כך הוא אמר כשעבר תיקון החוק: "בהיעדר תמיכה ראויה מהמדינה, הספריות בערי הפיתוח פשוט נסגרות בשל בעיות התקציב בעיריות. זהו צעד משמעותי להחזרת עם הספר לספריות הציבוריות, ולהחזרת הספר למקום המרכזי הראוי לו בחינוך והתרבות של מדינת העם היהודי" – כן, כי אנחנו עם הספר.
עכשיו, תגיד לי אתה, יו"ר הישיבה: האם אין דבר שמלמד יותר על סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת והקואליציה הזאת כמו קיצוץ בספריות הציבוריות בשבוע הספר העברי, ממש בעיצומו? אגב, זה גם שבוע ההוקרה לחיילי המילואים, והעלו את גיל הפטור, מה שנקרא בהתאמה ובעקיבות.
אין מילים לומר עד כמה הסמליות מתנגשת חזיתית אל מול החידלון וההפקר והאטימות. אני רוצה לומר שקיצוץ בכבשת הרש, בספריות הציבוריות, קיצוץ שישליך ישירות על הפריפריה, הוא חרפה של ממש, כי אנחנו צריכים לזכור שאנחנו לא רק נלחמים פה על הקיום שלנו ועל המציאות הלאומית הנוכחית. אנחנו חייבים תמיד לראות גם לאן יש לשאוף ולחתור אל עתיד טוב יותר. לפגוע בספריות הציבוריות ב-18 מיליון שקלים, שגם ככה היום התקציב שלהם שחוק ולא מספק, זה פשוט להגיד שיהיו מקומות שייסגרו בהם הספריות. זה פשוט לפגוע בשירות ציבורי, שאגב, אם הוא לא היה בחוק, היה נפגע כבר מזמן. יש סיבה שחוקקו את זה.
כן, סליחה, אדוני. טלי הזכירה את זה לפני כן – המעבר משיטת המכרזים לשיטת התמיכות הוא לא דבר חיובי. יש לשפר את איך שהחברה מתנהלת מול הספריות. קיימתי על זה דיונים עוד לפני הסיפור של החוק, אבל היום, המשמעות של זה היא שיש צינור בתוך הרשויות שאליו יועבר הכסף. הרשויות בישראל בגירעונות. זה אומר קופה קטנה על חשבון הספריות הציבוריות. כנ"ל שיטת המצ'ינג – איפה סימון? הוא לא פה.
ה-50:50. היום זה עובד כך שהרשויות מתקצבות את ה-facilities, את השכר, את המבנה, את הארנונה, והמשרד מתקצב את כל שירותי התרבות, הרכש והכול. הדבר הזה של מצ'ינג אומר שהרשויות יקטינו את התשלום.
זה לא רק אומר שהתקציב יפחת, אלא התשלום יקטן. ודבר אחרון – מצטערת, אני רק רוצה להגיד – להפוך את המועצה הציבורית, שהיא מועצה מקצועית, למועצה של מינויים פוליטיים – האם גם בחוק הספריות הציבוריות אנחנו מכניסים את אותו הלך רוח של משטר נאמנות פוליטי?
האם גם בזה צריך לעשות את זה? למה אי-אפשר שם לשמור על מקצועיות?
בסוף אלה הילדים בפריפריה, הילדים בכל עיר. זה העתיד שלהם, זה שוויון ההזדמנויות שלהם. אל תעשו את זה.
461 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.