קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את שלוש הדקות הבאות למשפחות המופלאות שיושבות ביציע, כמובן. אני רואה את התמונות גם מכאן. אני רואה את המשפחות. אני מזהה את אבא של נועה ארגמני היקרה. אני רואה את התמונה של ענבר הימן היקרה ושל לירי אלבג. אני מנסה לראות מפה את כל התמונות. אני רוצה להגיד לכם כיושבת-ראש השדולה למען החטופים וגם כיושבת-ראש השדולה למען נפגעות אלימות מינית במלחמה: מזה 180 ימים שהאהובים שלכם שם. אני חושבת שכל אחת וכל אחד בבית הזה צריכים לשאול את עצמם בכל יום – כל דקה ביום, כל שנייה ביום – מה הוא עושה למען השבת החטופים.
כחברת כנסת יש לי זכות גדולה להקדיש את זמני במלחמה הזאת – באמת, את רוב-רובו של זמני – לנושא הזה של החטופים והחטופות ולאלימות המינית. אתמול ישבנו בוועדה לקידום מעמד האישה. אני חושבת שזה היה הדיון הכי קשה שהייתי בו בכנסת ישראל מאז שאני חברת כנסת. ישבנו שם מעל שעתיים, שמענו עדויות ושמענו את המשפחות. היינו באמת מפורקים לחתיכות. אני רוצה להגיד לכם ולחזק אתכם מפה: אני וחברי הסיעה שלי לא יוצאים לשום חופשה ולשום פגרה, ואנחנו מתכוונים להקדיש את זמננו לעבודה למען הציבור ובטח ובטח למענכם. הלשכות שלנו יהיו פתוחות, הצוותים שלנו עובדים. אנחנו נהיה גם פה, גם בשטח, גם בהפגנות וגם בצעדות ובכל מקום שבו אפשר להרים את הדגל הזה ולהגיד שצריך להחזיר אותם הביתה ומייד. כל דקה שעוברת היא נצח. אני לא יכולה אפילו לתאר לעצמי מה אתם עוברים, לא יכולה אפילו לתאר לעצמי.
אבל אני כן רוצה להגיד לכם שאנחנו תומכים בכם, ואנחנו מגנים בכל תוקף את הקמפיין הפוליטי שנעשה על גבכם ואת השימוש הציני הזה כדי לנסות לצייר אתכם באיזשהו אופן. בשום פנים ואופן אנחנו לא נאפשר ולא ניתן לזה לקרות. מגיע לכם הכול. מגיע לכם שהם יחזרו. כולם פה צריכים להרכין את הראש בפניכם על זה שהאהובים שלכם הופקרו ב-7 באוקטובר, ואסור לנו להפקיר אותם שוב. אנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה ומייד.
אני רוצה לספר לכם שאתמול אמרתי בוועדה לקידום מעמד האישה שחלק מהעבודה שלי היא הסברה בחו"ל – אני קוראת לזה יותר דיפלומטיה ציבורית, פחות הסברה – כדי להזכיר לעולם מה קרה ב-7 באוקטובר ולדבר על האלימות המינית שקורית ברגע זה בעזה. כי העולם לא מדבר את זה מספיק, והעולם לא יודע את זה מספיק – אני כבר מסיימת – והעולם מדבר בעיקר על מה שקורה בעזה, ולא על מה שקורה לחטופים שלנו. חלק מהתפקיד שלי הוא להרים את הדגל הזה ולעשות את זה, ואנחנו נמשיך לעשות את זה עד שהם יחזרו לכאן ומייד. תודה רבה.
409 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.