קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, משפחות החטופים, אני רוצה לפתוח בלבקש מכם סליחה. סליחה, כי זה לא מגיע לכם; זה לא מגיע לבני המשפחות שלכם שנמצאים בעזה; זה לא מגיע לכן – המשפחות עצמן. לא מגיע לכן שהמדינה תתייחס אליכן בצורה כזו. לא מגיע לכן – חבריי חברי הכנסת, אם אפשר בבקשה לשמור כאן על שקט, אנחנו מדברים אל משפחות החטופים.
אני רוצה לבקש מכם סליחה על ההתנהגות של המשטרה, של מוסדות השלטון, של הממשלה לפני 7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר; סליחה שאתם לא מקבלים מענה על הצרכים הכל-כך בסיסיים שאתם צריכים כרגע, כמו מחיה; סליחה שלא רואים אתכם מספיק. סליחה. לשמחתנו, יש גופים שקמים היום על מנת לעזור לכם מבחינת העורף האזרחי, וכשאין ממשלה, יש עם, והעם שלנו לא עוזב אתכם.
חברים, במסדרונות הכנסת יצא לי לפגוש את רותם, אשת מילואימניק. בעלה נמצא בתפקיד מסווג, וגם אני, שבעלי נמצא במילואים כבר קרוב לחצי שנה, ישבתי איתה, וחלקנו סיפורים על מה זה אומר להיות אשת מילואימניק, מה זה אומר להישאר עם ילדים קטנים בבית, מה זה אומר שילד בן חמש וחצי חוזר להרטיב במיטה או קורא לאבא "חלל" – כי הוא חייל, אז חייל הוא בטוח חלל, ואם בדרך לגן עוברים דרך גינת הבנים, הוא מסביר שזו הגינה של חיילים שנפלו פעם, ועוד מעט יעשו גינה חדשה לאבא ולחיילים שייפלו בקרוב. זאת המציאות שהם חווים – מצוקות נפשיות מאוד קשות.
אבל ההבדל ביני לבין רותם הוא שאת רותם כרגע מאיימים לפטר, ובסוף לא השאירו לה ברירה ופיטרו אותה, כי אין שום חוק שמגן על נשות מילואימניקים מפני פיטורין. אף אחד לא רואה אותן. אף אחד לא רואה את המצוקות הנפשיות, הרגשיות שלהן, של המשפחות שלהן, של הילדים שלהן. בזמן שהבעלים שלהן נלחמים, אף אחד לא נלחם עבורן, והן פשוט שקופות. דמי האבטלה שלהן הולכים ונגמרים, ואין להן שום אופק – הבעל עדיין במילואים, זאת אומרת לא יעזור, ואם הוא לא במילואים, עוד מעט הוא יחזור למילואים.
יש כרגע 6,000 נשים כמו רותם, והפורום מייצג 100,000 משפחות של משרתי מילואים. מה שהם דורשים זה דברים מאוד מינימליים: הגנה מפני הוצאה לחל"ת, דמי אבטלה, זכויות סוציאליות שישמרו את הזכויות המקצועיות שלהן. הנשים האלה מתחילות שוב מאפס. הדבר שלא מדברים עליו הוא מה קורה כשהבעל חוזר מהמילואים, כן, אז נוסף משבר מאוד גדול – גם רגשי, גם נפשי וגם כלכלי, כי מהשלב הזה לצפות ממנה לחזור לחיי שגרה – לפרנס, זה לא הגיוני בשום קנה מידה. יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כאן בכנסת, לסייע להם. אופיר, זה אליך.
יש דברים שאפשר לעזור בהם לנשות המילואימניקים. מדובר על ארבעה-חמישה צעדים שאפשר לעשות ביחד, אין פה אופוזיציה וקואליציה, תאמין לי, לא בדקתי למי הן מצביעות. בואו נקדם את ארבע-חמש הנקודות הכל-כך חשובות של פורום נשות המילואימניקים. אפשר להצליח בזה. תודה רבה.
439 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.