הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מצטרף לקריאה שלך שלא לשמוע בהפגנות איומים ברצח על אף אחד, חס ושלום. אנחנו היינו שם, הזיכרונות הם קשים, ואני באמת מצטרף לקריאה הזאת. אפשר לעשות הפגנות – צריך לעמוד במסגרת החוק, לדעת שהשוטרים האלה הם לא האויבים שלנו, אבל מעל הכול להיות זהירים בהתבטאויות ובאמירות, כי יש להן השלכות נוראיות.

ואחרי שאמרתי את זה, אדוני, אתמול ביקרתי במטה החטופים, ואני רוצה לבקש מכל חבר וחברת הכנסת, ולא משנה מאיזו מפלגה: לכו תבקרו במטה החטופים, הם זקוקים לזה. הם זקוקים להגעה שלנו, הם זקוקים לאוזן שלנו, הם זקוקים לכל חיבוק, האנשים האלה. אני לתומי חשבתי – והייתי שר הרווחה – חשבתי שבאמת, כשבאים נציגי הממשלה, אדוני, ויושבים בוועדות ואומרים: אנחנו מחבקים את המשפחות – נדמה לך שכן, הם אומרים, מחבקים, נציג משרד הבריאות, נציג זה, נציג הביטחון. אתה מגיע, יושב עם האנשים, ומסתבר שהם לבד. פתרונות – מחויבים לשבת עם האנשים האלה.

צריך להיות ברור לכולנו: הכאב שלהם הוא לא כאב פרטי, הכאב שלהם הוא כאב לאומי. אם אנחנו לא נבין, כל אחד, שהכאב שלהם הוא כאב לאומי, אנחנו נהפוך את הסיפור הטרגי הזה לשגרה. זה לא חלק מהנוף, זה לא חלק מהאקלים – זה אירוע חמור בחייה של המדינה הזאת. 134 חטופים, שהמשפחות – לא מתייחסים אליהן. הן באות לכאן, אנחנו מחבקים אותן ואנחנו מדברים איתן, אבל כשאני מסתכל על הצרכים הבסיסיים שלהן – ולכן אני קורא לשר הבריאות, לשר הרווחה ולשר החינוך לקחת 134 עובדות סוציאליות ועובדים סוציאליים, ולכל משפחה יהיה עובד סוציאלי שכל יום יתקשר למשפחה ויעשה מיפוי וישאל מה צריך, ואיפה הילדים, ובאיזה בית ספר הם נמצאים – להבין שכל המשפחה צריכה טיפול. יש אחים שלא מתפקדים, יש דודים שלא מתפקדים. אתמול היה איום ונורא לשמוע את ההורים. למשל זוגות גרושים – אדוני היושב-ראש, אני מסיים – זוגות גרושים מקבלים את אותו הסכום. זה מנהל בית, זה מנהל בית, אבל כאילו הביטוח הלאומי ואנחנו אטומים.

אז סליחה שהארכתי, אדוני, אבל תזכרו, אני שוב חוזר: יש דברים שהם מעל הפוליטיקה. כל חבר כנסת בשבוע הבא ובשבוע אחרי זה יכניס ללו"ז שלו ביקור במטה החטופים. אדוני, סליחה, תודה רבה.