קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות אל חברות וחברי הכנסת מהקואליציה, חברות וחברי כנסת שאומנם טוענים שזה לא הזמן לצאת לבחירות אבל בו בזמן מתעקשים שזה דווקא כן הזמן לצאת לפגרה.
אסור להתבלבל, הפגרה הזאת היא ממש לא זמן לחופש ובטח שלא לחופשה. זה לא הזמן לטוס לאיזה ריזורט, זה לא הזמן לחגוג באיזה טברנה ביוון, זה לא הזמן לקחת את הבת שלך לטיול בסרי לנקה או לבקר את הבן שלך במיאמי. את הפגרה הזאת ראוי שתנצלו כדי להכיר ולשמוע משפחות שכנראה ממש היו מעדיפות שלא להכיר אתכם, אבל אין להן ממש ברירה אחרת. לחטופות ולחטופים אין פגרה מהגיהינום, למשפחות של 134 חטופים וחטופות אין פגרה מהסיוטים. הפשע הנורא שנעשה בנו ב-7 באוקטובר הוא לא נחלת העבר, זה לא אירוע שנגמר ודי. קשה לנשום רק מלחשוב על מה שעובר עליהם ועליהן יום-יום.
צעקת החטופים והחטופות, גם אם היא נעשית עשרות מטרים מתחת לאדמה, קורעת את האוזניים ושורפת את הנשמה. כבר כמעט שישה חודשים שהצעקה הזאת מהדהדת מקצה אחד של הארץ לקצה השני, אבל יש תחושה שהיא לא תמיד ממש חודרת את כותלי הכנסת.
אל תתבלבלו, אתם אולי התעקשתם על פגרה, אבל לא תהיה כאן פגרה. לא תהיה דקה אחת של רגיעה או של שקט עד שיחזרו 134 הנשמות שהגורל שלהן בידיכם, בידי כולנו. אין שום דבר יותר חשוב או יותר בהול מזה. תודה רבה.
216 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.