הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להצטרף לאמירות שלך על ליל אמש; קשה מאוד ומצער מאוד. ליכולת שלנו להבין שהאויבים שלנו נמצאים שם בחוץ ולא בפנים, לא בתוך הבית, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה. זו המשימה שלנו בעת הזו – להתלכד יחד, לעמוד ביחד, בראש ובראשונה כדי להכניע את חמאס, צבאית ושלטונית. אבל ההכנעה הזאת היא הכנעה והכרעה בשדה הקרב. הניצחון האמיתי יהיה כשנראה את הבנים והבנות שלנו בבית.

אני שמחה – באמת קשה לומר "שמחה" בימים אלה, אבל אנחנו עושים כאן היסטוריה היום בכנסת ישראל. אנחנו בעצם מביאים חקיקה שהיא חקיקה יחידה ומיוחדת במינה, שמעמידה אותנו בשורה אחת עם המיליה של המדינות המפותחות ב-OECD.

הצעת חוק האקלים, התשפ"ד–2024, היא הצעה שתבוא כאן לקריאה ראשונה כאשר אנחנו יודעים שיש לנו שינויי אקלים שהולכים והופכים יותר נוכחים ומוחשיים בעולמנו, וטומנים בחובם סכנות לכל תחומיי החיים. כמו בכל מקרה שבו נפגעת הסביבה, ובפרט אותן מערכות אקולוגיות, נפגעים ביחד איתה גם הרווחה וגם הבריאות, ובתקופה הזו, צריך להדגיש – גם הביטחון הלאומי.

שינויי האקלים באים לידי ביטוי בשורה ארוכה של תופעות גלובליות ואזוריות, החל באסונות טבע כגון בצורות, סופות טייפון והוריקן, אשר תדירותן נמצאת בעלייה מאז שנות התשעים, דרך הרחבה דרמטית של תפוצת חרקים, הגדלת סכנת ההידבקות במחלות זיהומיות ומגפות ומחסור במזון, וכלה בעליית מפלס האוקיינוסים, אשר עלולה לגרום להצפת שטחי יבשה והמלחה של נהרות ומים מתוקים בקרבת החוף, שעליהם מתבססים אנשים בכל רחבי העולם לצורך מי שתייה.

בעשורים האחרונים, ובשנים האחרונות ביתר שאת, התגייסו כל מדינות העולם להגדיר מטרות בין-לאומיות להתמודדות עם שינויי האקלים, עם המשבר ומיגורו, תחת המסגרת המארגנת של אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי האקלים, שנועדה להביא להגבלה של עלייה בטמפרטורה הגלובלית העולמית ולמניעת שינויי האקלים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, וכן להביא את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמה שבה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים בעולם. צריך לומר, כשאנחנו מדברים על חוק אקלים, אנחנו מדברים על הפחתה של גזי חממה. אין ספק בכלל שצריך להפחית גזי חממה ושזה דבר טוב ונכון.

על מנת להוציא לפועל את המטרות האלה, הגלובליות, למניעת ובלימת ההתחממות – אי-אפשר באמת למנוע אבל אפשר לבלום את ההתחממות של כדור הארץ בהיערכות למשבר האקלים – התחייבה ישראל, כמו יתר המדינות החברות באמנת האקלים, ליישם פעולות ברמה מקומית. מכוח אמנת האקלים הסכם פריז, שנחתם ואושרר על ידי מדינת ישראל בשנת 2016, מטיל על מדינת ישראל שורה של מחויבויות, ובהן החובה להגיש למזכירות אמנת האקלים מדי חמש שנים את היעד הלאומי להפחתת פליטות של גזי חממה; לקדם אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת 2050 ולנקוט את אותם אמצעים לאומיים להיערכות לשינויי האקלים; לקחת חלק בתמיכה הדדית של המדינות החברות בהשגת היעד הגלובלי להיערכות לשינויי האקלים.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את המחויבות של הממשלה לפעול להפחתת השפעתם של שינויי האקלים, למען הציבור ובהתאם להסכמות הבין-לאומיות, ניתן לראות בהרבה הסכמים קואליציוניים שנחתמו לאורך השנים וגם עם כינונה של ממשלה זו, וגם בהחלטת הממשלה 750 מאפריל 2023, שבמסגרתה קבעה הממשלה כי יש לקדם את השלמת חקיקתו של חוק האקלים.

מטרת החוק המובא כעת להצבעה היא באמת ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות של מדינת ישראל עם שינויי האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי. היבטים אלה כוללים בראש ובראשונה היבט מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותוכניות מובנות. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפתם של תהליכי שינויי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה דלת-פחמן, וניתן לבצע זאת, עקרונית, באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני-קיימא המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן.

ההיבט השני הוא קידום ההיערכות להשפעות שנובעות משינוי האקלים, ולנזקים. היערכות מתאימה נועדה להגן על הציבור, על הבריאות שלו ועל רווחתו מפני השלכותיו של שינוי האקלים ומשבריו, ובפרט על הדורות הבאים, אשר ייאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה. כשאנחנו מדברים על החרפה צפויה אנחנו מדברים, לדוגמה, על עלייה מסיבית בטמפרטורות; אזורים שממש מהווים בישראל איי חום, שהם אזורים מסוכנים יותר עבור אותן אוכלוסיות חלשות – אם זה מבוגרים, אם זה ילדים שבתוך אזורים חמים כאלה, הגינות הציבוריות ומשחקי שעשועים – אולי נכון לתכנן אותם במקומות אחרים. לכן כדי להיערך לאותם שינויי אקלים המשרד שלנו גם מייצר שלל כלים לרשויות, לשלטון המקומי והאזורי, כמו מפות של סיכונים.

הצעת חוק דומה להצעה הזו עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אך בנוסח שלה כעת הצלחנו להעמיק את יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, שנה שמסמנת נקודת זמן קריטית לבלימת קצב ההתחממות בהתאם לפאנל המומחים של האו"ם, כך שכמות פליטות גזי החממה בשנה הזאת תהיה נמוכה ב-30% מהכמות בשנת 2015. עוד מחדש הנוסח כעת את עיגון יעדי ההפחתה לשנת 2030 בחוק עצמו – מה שלא היה בכנסת הקודמת, מה שלא היה בחוק הקודם שהוגש – ולא בדרך של הפניה להחלטות ממשלה שבהן נקבעו קודם היעדים, ואנחנו יודעים שבהחלטות ממשלה הרבה יותר קל לשנות את זה. הסדרים מרכזיים נוספים בהצעת החוק הם קביעה של יעדי ההפחתה לשנת 2050, שהם איפוס נטו של פליטת גזי החממה בישראל.

לפי הצעת החוק, חובה על הממשלה להכין תוכנית לאומית רב-שנתית להפחתת פליטות גזי החממה, שתעודכן לפחות אחת לחמש שנים ועל יישומה יוגש דיווח של כל שר לממשלה אחת לשנה. עוד מוצע בחוק שחובה על משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות של שינויי האקלים בתחומי אחריותם, כלומר שהתוכנית תתייחס לכל מגזר וקהילה, ולא רק לפעילות הישירה של כל משרד ממשלתי. גם על כמה תאגידים שהוקמו לפי חוק ובהם רשות שדות התעופה, רשויות נחלים, רשות הטבע והגנים, מוצע להטיל חובה להכין תוכנית היערכות כאמור.

בהצעת החוק מוצע להקים כמה גופים מייעצים ומבקרים שילוו את גיבוש התוכניות הלאומיות – מועצת אקלים שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ונציגי קבוצות בעלות עניין ציבורי, כמו נציג התאחדות התעשיינים, נציגי ארגוני הסביבה, נציגי הדור הצעיר. המועצה הזאת תסייע בהעמדת היעד הנדרש למקבלי ההחלטות בדבר מבנה המשק והחברה, האתגרים הפוליטיים הכלכליים והמבניים בישראל. הדגש הוא על קולו של הדור הצעיר בהקשר האקלימי – הוא חשוב במיוחד. אנחנו רואים את הדור הצעיר – לדור הצעיר חשוב איך ייראו החיים במדינת ישראל ובעולם כולו. יש כאן אחריות חשובה, שהיא חברתית וציבורית.

עוד מוצע להקים ועדת מומחים עצמאית ובלתי תלויה שתספק ביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות הננקטת על ידי מקבלי ההחלטות, על יישומה ובדבר הצורך בעדכונה, כמו גם מכון לסביבה ואקלים, שיוקם תחת יחידת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה ויפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם על אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי.

לבסוף, מוצע בהצעת החוק לקבוע חובה לבצע הערכת סיכון אקלימית לגבי סוגי תוכניות המוגשות על ידי הרשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה שיש בהן כדי להשפיע על פליטות גזי החממה או על שינויי אקלים. כלי זה של הערכת סיכון אקלימי יבטיח כי השיקול האקלימי יילקח בחשבון כאשר מוכנות ומאושרות תוכניות משמעותיות במשק.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאור כל האמור לעיל, אני מבקשת את התמיכה שלכם בהצעת החוק בקריאה ראשונה. זו קריאה היסטורית ומשמעותית.

אני מבקשת להודות על הכנתה של הצעת החוק קודם כול לגיא סמט, שהוא המנכ"ל שלי, שהוא השותף לדרך. הוא השותף להצעת החוק הזאת, אתגר אותי מהרגע הראשון ואמר לי בכניסתי לתפקיד, בהגשת החוק, שהוא מבוסס יותר כך ונכון יותר עבור מדינת ישראל, עם יעדים מוגדרים ומעוגנים בחקיקה; לדלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה; לעו"ד נטע גלאון מהלשכה המשפטית; לסמנכ"לית שולי נזר, שבטח רואה אותנו מחו"ל עכשיו ומאוד מאוד גאה במה שהיא עזרה ולחמה כדי לייצר פה – אנחנו מאחלים לה המון הצלחה ומחכים לה כאן בחזרה; לראש אגף שינויי האקלים גיל פרואקטור; למנהל אגף חוסן אקלימי עמיאל וסל. אני מקווה שהצעת חוק חשובה זו תבטיח את פעולתה של מדינת ישראל הן על מנת להיערך לקראת שינויי אקלים והן כדי לתרום למאמץ העולמי לצמצם את השינוי. אני רוצה להודות גם לצוות האישי שלי: לאידית דוריאן; אני רוצה להודות ליונתן עוז, שליווה אותנו הרבה בתוך הצעת החוק הזאת, ולכל הצוות הגדול – לפליסיה מועלם, ליעקב שטרן, שהיה איתי לאורך כל הדרך עוד מוועדת הבריאות ומוסיף ומלווה אותי גם היום בהרבה דברים טובים שאני עושה.

ורק להגיד לכם, אזרחי מדינת ישראל: יש לנו עדיין התמקדות באינטרסים החיוניים של ישראל – שימור כושר התחרות של המשק, עמידה בהתחייבויות בהסכמי השכר, יישום ואספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור. אנחנו מביאים כאן חוק שהוא נכון, מעמיד אותנו בשורה אחת עם המיליה של המדינות המפותחות של ה-OECD. מדינת ישראל צריכה להיות גאה בזה. תודה רבה.

וגם – סליחה – ליו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר.