קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, בואו נדבר רגע על הקונספציה שלפיה אנחנו יכולים ואולי אפילו צריכים להתרחק מארצות הברית, הידידה הטובה שלנו בעולם. כן, אני מדברת על דוגמאות כמו משפט ההתרסה של השר בן גביר שלפיו אנחנו לא עוד כוכב בדגל האמריקאי; או ההצעה המנותקת של מנכ"ל פורום קהלת שלפיה אפשר לוותר על הברית האסטרטגית עם ארצות הברית לטובת קואליציה עם צרפת – ואללה, רעיון; או האמירה החצופה השבוע של מגיש בערוץ 14 שנועדה להבהיר למזכיר המדינה האמריקאי שהוא רק אורח פה. הבנתם? לא חבר נאמן, לא שותף על מלא. אורח.
הם כנראה שכחו שבזמן שממשלת המחדל עדיין לא יצאה מהשוק, מההלם של השבת השחורה, נשיא ארצות הברית כבר עמד מול המצלמות והעולם כדי להזכיר שהוא עומד לצידנו, להבהיר שיש לנו גיבוי מוחלט וצ'ק פתוח ולהזהיר את כל הגורמים שעוינים אותנו בשכונה הקשוחה שבה אנו חיים שלא יעזו לתקוף. ואלו לא היו רק מילים. הוא לא אמר רק: Don't. ארצות הברית שלחה לכאן נושאות מטוסים, היא פתחה רכבת חימוש אווירית, היא העבירה לנו ציוד חיוני ללחימה, והיא נתנה לנו חבילת סיוע שוות ערך לתקציב הביטחון של שנה שלמה.
כל זה בנוסף להגנה עלינו במועצת הביטחון של האו"ם, והעובדה שיחד עם בריטניה היא מפציצה את החות'ים בתימן.
ארצות הברית הגדולה, כן, טלי? ארצות הברית הגדולה, זאת שהכריעה את המלחמה נגד הנאצים, זאת שהייתה הראשונה להכיר בעצמאות שלנו 11 דקות אחרי שבן-גוריון אמר "אנו מכריזים בזאת", 11 דקות אחר כך הם היו איתנו. אלה שבאו לעזרתנו גם במלחמת יום הכיפורים, עומדים איתנו כתף אל כתף גם היום.
הגיע הזמן שכל הברי-כוכבא בעיני עצמם, כל גיבורי המקלדת וההצהרות הריקות לתקשורת, ילמדו שיעור בצניעות ובהכרת תודה.
I would like to thank our dearest friend. God bless America and God bless the American people. Thank you.
278 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.