קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, רק עכשיו העברתם את תקציב 2024 בממשלה – 2024 בממשלה – תקציב גרוע, תקציב שימור הקואליציה. אבל אני לא אדבר על התקציב עכשיו. אני אדבר על מה שבתוך התקציב, על הקיצוץ של 15% מהתוכנית התלת-שנתית לעדה הדרוזית שהייתה אמורה להסתיים ב-2023. ב-2023 לא העברתם שקל אחד משרדי לרשויות המקומיות הדרוזיות, ומתוך מה שלא העברתם – אתם מקצצים 15%. אני לא מצליח להבין את הממשלה הזאת. מצד אחד מנכ"ל ראש הממשלה, עם שרים, מגיע לעדה הדרוזית, נפגש עם ההנהגה של העדה הדרוזית – מה, אתם עושים צחוק מההנהגה? הוא מבטיח להם – ואני קראתי את הפרוטוקול – מיליארד שקל תוספתי לשנים 2024, 2025, 2026, 2027, 2028. איך הוא יכול לתת להם שקל אחד תוספתי ב-2024, אם זה לא מופיע בתוך התקציב? מאיפה יביאו את הכסף? הרי כל שקל שאתה רוצה להביא אחרי התקציב, אתה צריך להגיד מאיפה המקור שלו. ואם אין במקור, בתוך בתקציב, אתה לא יכול להביא להם כסף. למה להגיע ולשקר? למה לתת להם לחיות באשליות? למה לתת להם את ההרגשה הטובה ביותר?
ומצד שני, ראיתי את החוק של אופיר כץ על חיבורי החשמל, וראיתי את החלטת ועדת השרים, שמדברת על תנאים בטרומית. כשכותבים תנאים בטרומית, זה אומר שזה לא יקודם לקריאה הראשונה, זה לא יקודם לקריאה השנייה והשלישית. זה אומר שעושים להם "וי" וגמרנו. תפסיקו לעשות צחוק מראשי רשויות דרוזיות, מראש העדה הדרוזית. אל תגיעו אליהם, אל תבטיחו להם. אם אתם מבטיחים להם, תעמדו בהבטחה. אני רוצה לראות בתקציב 2024 מיליארד שקלים בתוך תקציב משרד ראש הממשלה שמיועד לעדה הדרוזית, כי מה שהבטחתם זה תקציב תוספתי. בושה לממשלה הזאת.
258 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.