קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עם ישראל הנכבד, כנראה ממשלת ישראל לא למדה כלום. כי ממשלת ישראל שכחה שבתופת 7 באוקטובר היו בישראל עשרות אלפים של עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון ומעזה גם יחד, ושירות הביטחון הכללי, הלוא הוא השב"כ, אמר להם שחמאס מורתע בעזה ולא כדאי לו לתקוף בגלל הכסף שהוא מקבל ממדינת ישראל. ב-3 באוקטובר, אני רק אזכיר כאן לעם ישראל, אני קיבלתי מקור שיש התקפות, אימונים ארטילריים בעזה, על ידי חמאס וג'יהאד אסלאמי פלסטיני, שהמטרה של האימון הארטילרי זה לפגוע במעוזים צבאיים. מה עשה השב"כ ומה עשתה צמרת צה"ל? המליצו לממשלה להמשיך להעביר כספים לעזה. לא ייאמן.
הממשלה יכולה להגיד לנו: תראו, אנחנו קיבלנו את מה שהשב"כ אומר ואת מה שצמרת צה"ל אומרת, שחמאס מורתע ולא כדאי לו לתקוף, והוא לא יכבוש את מדינת ישראל וגם לא ייכנס אליה, וכל שאר התהיות על מה ידע שב"כ ומה ידעה צמרת צה"ל – זה בוועדת חקירה ממלכתית. אבל היום אנחנו לא ב-6 באוקטובר וגם לא ב-7 באוקטובר. מה זה לאשר 90,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון לתוך מדינת ישראל? היום אושר פיילוט. ואז יש לנו פיגוע ברעננה. יהיו לנו גם פיגועים בכפר סבא, יהיה לנו פיגועים בכל הארץ. אבל מה אומר השב"כ?
מה אומר השב"כ? אתה יודע מה אומר אלוקים? ונשמרתם לנפשותיכם מאוד, נכון, אדון בצלאל? אז בוא תגלה לי איך הממשלה הזו מאשרת ל-90,000 פלסטינים מיהודה ושומרון להיכנס לישראל בזמן לחימה, בזמן שכוחותינו בדרום ובצפון פרוסים? אין בושה. אבדה הבושה. סכנת נפשות שאני לא מצליחה לתפוס אותה. תסלחו לי.
ואני אומרת לכם כאן, יש לנו חובה, חובה אמיתית, לצאת נגד החלטות קבינט הזויות שאין לתאר. הם לא למדו כלום, הממשלה. שכחתם? אותו שירות ביטחון כללי ואותה צמרת צה"ל אמרו: חמאס מורתע ולא כדאי לו. תגידו לי, כולנו הפכנו להיות נסחטים? משלמים פרוטקשן לארגוני טרור שלא יפגעו בנו? צריך להיות מטורפים על כל הראש בזמן לחימה לאשר הכנסתם של פלסטינים מיהודה ושומרון. ואת כל זה הממשלה עושה במחטפים על מחטפים.
אז אני אומרת לך, אדוני ראש הממשלה, אני יודעת, אתם פה משחקים משחקי כוחות, פעם גלנט, פעם אתה, פעם ההוא – לא מעניין. כל הממשלה אחראית לביטחון מדינת ישראל, וכל הפגנת הרפיסות הזו וההשפלה הקולוסלית הזו לא מובילה אותנו לשום מקום, לא לגאווה לאומית, לא לחוסן לאומי ולא לביטחון. אין לקבל כניסה של עובדים פלסטינים לשטחי מדינת ישראל.
362 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.