קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עברתי על סעיפי התקציב. זה לא תקציב, זאת כלכלה בחירות. הממשלה הזאת לוקחת אותנו ממחדל ביטחוני למחדל כלכלי. שמעתי כמה דוברים מטעם הקואליציה, וכנראה הם באמת לא מבינים מה זה כלכלה. את חלקם גם שמעתי אומרים בראיונות: יצאנו מהקורונה, אז בטח נצא גם מהמשבר הזה. אין שום דבר משותף לקורונה ולמשבר הכלכלי הנוכחי. הקורונה הייתה אירוע עולמי, כולם היו באותה הסירה, מדינת ישראל זכתה לסימפתיה של כל העולם. המצב כרגע בדיוק הפוך – זה אירוע לוקלי, מקומי, שלנו, ואין לנו שום סימפתיה. יתרה מזו, כשאנחנו יצאנו מהקורונה, ריבית הפריים הייתה כמעט אפס; אנחנו כרגע בריבית של 4.75%.
בקורונה אותו מנוע כלכלי אמיתי של מדינת ישראל, אותם רבע מיליון אנשים, מילואימניקים, עבדו. גם בקורונה. כרגע הם כולם מגויסים, יותר מחודשיים. זה אותם אנשים בגילים בין 23 ל-45, והם באמת המנוע של הכלכלה הישראלית. הם כרגע לא תורמים לתוצר הלאומי. תוסיפו לזה יותר מ-200,000 מפונים שלמעשה גם לא תורמים לתוצר הלאומי המקומי, התמ"ג, שגם הם מחוץ למעגל העבודה.
אנחנו באמת נמצאים פה במצב הכלכלי הכי קשה שאני זוכר אי פעם, וכלכלת הבחירות מובילה אותנו למחדל נוסף. זה פשוט דבר שהוא בלתי נסבל. בתנאים שכאלה, כשכבר יש לך גירעון, לפחות 6%, ויש לך ריבית פריים של 4.75%, הסכנה הנוספת הכי גדולה זאת אינפלציה. וכדי למנוע אינפלציה אתה צריך להשקיע כסף, לא לפזר כסף, ומה שאנחנו רואים פה זה פיזור כסף על בסיס סקטוריאלי.
מה שאנחנו חייבים להשקיע בו, כל גרוש, הוא במנועי הצמיחה, ומנוע הצמיחה הכי חשוב במדינת ישראל זה ההייטק הישראלי. לכן הייתם צריכים לתת את כל הכסף לרשות לחדשנות, לתת את הכסף לאותם סטרטאפים ישראליים, להייטק הישראלי; לתת את אותן השקעות שכרגע ברחו מכאן, להביא תחליף להשקעות זרות, בטח ליוזמות. כי התוצאה היא שכל אותם סטרטאפים ישראליים, כולם כרגע נרשמים בחו"ל. אחר כך גם הקניין הרוחני יירשם בחו"ל, וככה אנחנו נפסיד את כל ההייטק הישראלי.
הדבר השני – מה המנוע השני בכלכלה הישראלית? הנדל"ן, דיור. תסתכלו על הנתונים. הירידה במכירות הקרקעות היא מעל 60%. מינהל מקרקעי ישראל מדפיס חוברות, מנסה להוציא מכרזים – אין קונים. תסתכלו מה קורה עם קניית דירות חדשות – ירידה של 50%. אף אחד גם לא ייקח משכנתא בריבית כזאת, בריבית פריים של 4.75%. אז מה שצריך פה זה לבוא דחוף לעזרת ענף הנדל"ן, וזה קודם כול עובדים. העובדים הזרים, כולם בינתיים ברחו; אין פלסטינים. צריך להביא תחליף לעובדים הזרים לענף הבנייה.
ודבר שני – אנחנו סובלים שנים ממחסור בדיור הציבורי. שהמדינה תיזום, שתבנה כרגע 20,000 דירות לדיור הציבורי. הרי בזמנו מכרו את כל הדיור הציבורי והבטיחו שהכסף מהמכירה ישמש לחידוש מלאי הדיור הציבורי. כל הכסף התאדה, אף אחד לא מצא אותו. כל הכנסת חיפשה את הכסף, מבקר המדינה חיפש את הכסף – לא מצאו. זאת ההזדמנות לעודד כרגע את ענף הבנייה. תזמינו 20,000 יחידות דיור – זה מה שהיה צריך לעשות.
מה אנחנו רואים במקום זה? טרלול. אני שומע כרגע שיש החלטה להפסיק את הבונוס לחיילים במילואים. אלה שמשרתים יותר מ-60 יום היו מקבלים בונוס של 133 שקלים, אז לוקחים את הבונוס ומשאירים רק לקצינים מדרגת מ"פ ומעלה, כלומר חייל פשוט שנמצא יותר מ-60 יום במילואים ונהנה מאותו בונוס של 133 שקלים – זהו, נגמר. לזה לא מצאתם כסף.
כשהייתי שר האוצר, עם כל הגירעון – 144 מיליארד שקלים – נתנו כסף לחיילים, נתנו דמי קיום חודשיים, כמעט הכפלנו אותם. נתנו כסף לחיילים בודדים. נתנו יותר מ-2 מיליארד שקלים למערכת הבריאות, נתנו מימון לשני בתי חולים בפריפריה, בצפון ובדרום – שכרגע זה כבר בתכנון, בבנייה. פה עושים בדיוק הכול הפוך.
מה עוד הורדתם? הורדתם את תוכנית מיגון הצפון. כאילו מיגון הצפון זו קפריזה אישית שלי. שלושה דוחות של מבקר המדינה – מ-2011, מ-2018, מ-2023 – התוכנית היחידה שנותנת מענה, לא רק למיגון מבחינת הטילים אלא זו גם תוכנית שנותנת מענה לאיום של רעידות אדמה. תעברו על דוחות מבקר המדינה – זעקה. שם בצפון – יותר מ-400,000 דירות שאין להן שום מיגון, 400,000 דירות, אותן דירות עמידר, עמיגור. אתה בוודאי מכיר – כל הדירות בשיכונים שם בטבריה למעלה, שאין שם כלום. הן על עמודים, רק מרוח חזקה הן יעופו, ואני כבר לא מדבר על הטילים. אבל גם על רעידת אדמה, תסתכלו, לזה לא מצאתם כסף? אני חושב שזה טרלול.
ולכן אני חוזר ואומר: ביטול מיגון הצפון או פגיעה כרגע בחיילים המשרתים במילואים – זה משהו שהדעת לא סובלת. תסתכלו מה בכלל קורה בצפון. למה עדיין לא קמה מינהלת לטיפול בתושבי הצפון? יש שם כבר יותר מ-130,000 מפונים, חלק מפונים על ידי המדינה וחלק לא חיכו לאף אחד והתפנו לבד. תסתכלו על קריית שמונה. השבוע היינו בקריית שמונה, הייתי בכפר יובל. קריית שמונה נראית עיר רפאים. צריך לחשוב כבר להכין תוכניות, לא לחכות.
נוסף על כך התקציב הזה הוא תקציב מפלג. במקום לאחד – וכל מה שאנחנו כרגע צריכים הוא אחדות – אתם פשוט מפלגים. במקום באמת לנסות ולנצל את המומנטום, לקרב אוכלוסיות, לעודד אותן להתגייס לצה"ל – כמו האוכלוסייה החרדית – לתת את התקציבים רק לאותם מוסדות שמלמדים לימודי ליבה, חיזקתם, דווקא נתתם את כל התמריצים השליליים, לא ללמוד לימודי ליבה.
מה זה בחור צעיר שבגיל 18 לא למד יום אחד אנגלית, מתמטיקה או מחשב? זה אומר שאין לו עתיד, הוא לא יוכל להסתדר לבד לעולם. כל החיים הוא יהיה תלוי בקצבאות. יתרה מזאת, התנועה הלאומית נותנת תקציבים למערכת חינוך שאין בה מילה אחת: ציונות. תעברו על כל תוכניות הלימוד של החינוך העצמאי, של אל המעיין – אילו מילים לא נמצאות שם? אין שם מילה על ציונות, אין מילה על הרצל, אין מילה על ז'בוטינסקי, אין מילה על בן-גוריון.
זה מחדל, זה לא תקציב. זו כלכלת בחירות. זה מחדל. זה תקציב מפלג. לכן אני חושב באמת שהממשלה הזאת לא ראויה לשום אמון. אבל אני מזהיר אתכם: אתם מובילים אותנו להתרסקות כלכלית. אתם הולכים לרסק את המשק של מדינת ישראל. אני מקווה שמהר מאוד אנחנו נחליף אתכם. לדעתי התקציב הזה נראה כמו ביזה בדרך לאופוזיציה, השוד האחרון. שהכול יישרף. אז אנחנו בכל זאת נבוא ונציל את המדינה, נתקן את כל המחדלים, גם בביטחון וגם בכלכלה.
956 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.