קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשעתה הקשה ביותר של מדינת ישראל, בעת מלחמה, הצטרפנו לממשלה כדי להיות שם, כי הציבור ציפה מאיתנו לעשות את זה, והחיילים והמפקדים ציפו מאיתנו לעשות את זה. לכן, גודל האכזבה על שלא ידעתם להביא תיקוני תקציב טובים למלחמה – שהיינו מצביעים עליהם פה אחד במליאה. לא התאפקתם.
יש לעצור רגע ולחשוב מה נכון בעת הזאת. יש בכספים הקואליציוניים מרכיבים שהייתם יכולים להביא איתנו בהסכמה, כי הם טובים למדינה, כי זה מגדיל את התקציב של תנועות נוער ומגדיל את התקציב של מרכז רפואת חירום בקריית שמונה ומגדיל את התקציב של ארגוני נוער. על זה היינו מסכימים איתכם. אבל לראות משרד שהולך לקבל 600–700 מיליון שקל, משרד ההתיישבות, ולשאול לאן הכסף ולמה הוא סקטוריאלי וחלקו לא דחוף עכשיו. לא מורשת דחופה עכשיו ולא זהות יהודית דחופה עכשיו. כתבתי מכתב מנומק לחברי הקואליציה בוועדת הכספים לפני כמה שבועות, כי אני מחפש הסכמות בבית הזה תמיד, אבל אני מחפש הסכמות בעת מלחמה עוד יותר. אתם יודעים שאנחנו שותפים שלכם במלחמה, אז למה אתם מביכים אותנו?
אני מבקש מכם לתקצב בתיקוני התקציב של 2023 פתרון לחיילי מילואים שנמצאים עכשיו בעזה ובלבנון. 80,000 חיילי מילואים שהם סטודנטים, מה ביקשנו בעבורם? ביקשנו שכל אחד מהם יקבל מיידית את שכר הלימוד שלו; ביקשנו שיבטיחו להם שיעורים פרטיים כשהם חוזרים; ביקשנו שיממנו להם קורסי קיץ, קורסים כפולים, עבודה בקבוצות קטנות, תרגולים. כתבתי את זה לוועדת הכספים ופניתי לכל חברי הקואליציה והאופוזיציה וגם הגשתי הסתייגויות כאן, את אותן הסתייגויות על חיילי המילואים. ביקשתי גם בקשות קטנות, ממש זעירות: משרד השיכון, באמצעות חברות משכנות, לוקח כפל גבייה. אנשים פינו את הבתים שלהם בדיור הציבורי בקריית שמונה ואשקלון ושדרות, בתים ריקים, והמשרד לא רוצה לתת להם אוטומטית החזר על שכר הדירה של בית ריק. כמה כסף זה עולה? אמר לי מנכ"ל עמיגור, שאחראי לאשקלון ושדרות, הוא אומר: מיכאל, זה עולה לי 1.5 מיליון שקלים. אבל אומרים לי שהם יקבלו אולי חודש, ורק מי שמילא טפסים. חודש וחצי, חודשיים, לתת להם החזר על בית ריק של עמידר ועמיגור. זה עולה 1.5 מיליון שקל.
אז אנחנו נעשה פה מיליארדים של קואליציוני, ולא נדאג לחיילי המילואים באוניברסיטה, לא נשים שם כמה מאות מיליונים; לא נשים 10 מיליון לדיור הציבורי; לא נשים מיליארד שקל למיגון. ראש העיר של אשקלון קורס. למה הוא לא מחזיר את אשקלון לפעילות מלאה? לא בגלל שאין ממ"דים בחלק מהבתים – שזו בעיה; בגלל שבתי הספר והגנים לא ממוגנים. הוא אומר: אם תיתנו לי 500 מיליון שקל, בתוך חצי שנה כל הגנים ובתי הספר שלי ממוגנים. אנחנו לא רוצים להחזיר את הציבור לחיים שגרתיים? איפה ה-500 מיליון שקל של מיגון מיידי של אשקלון בתקציבים הקואליציוניים האלה? איפה המיליארד שקל מנה ראשונה למיגון הצפון, כדי שלכל אחד יהיה ממ"ד בבית? איפה ההחלטות שבעת מלחמה צריך לקבל?
לחלק מהקואליציוני הזה אנחנו מסכימים. אגב, אם הייתם באים ואומרים: תשמעו, למרות הכול חשוב לנו גם חינוך לחרדים ושיפור לעובדים שלנו, אבל הייתם שמים שם 100, 200, 300 מיליון ולוקחים 4 מיליארד קואליציוני למלחמה, היינו הולכים איתכם. אבל אנחנו לא רואים תשובות למיגון הצפון, לא רואים תשובות למיגון אשקלון, לא רואים תשובות לחיילי מילואים באקדמיה. אין כסף ואין חוק ואין אמירה לחיילי המילואים על ידי ראשי האוניברסיטאות והמכללות. יבוא השר, יבוא ראש הממשלה, ויגיד במסיבת עיתונאים: אף חייל מילואים לא ייפגע באקדמיה. כל נשיא עושה דין לעצמו; כל מנכ"ל מכללה עושה דין לעצמו.
אנחנו מביאים הצעת חוק – עכשיו היא רצה פה בין חברי הכנסת – של הבטחת העתיד האקדמאי של חיילי המילואים. אני מבקש מחברי הכנסת שנמצאים פה לחתום על ההצעה הזאת. נביא אותה ברוב גדול. אבל הממשלה צריכה לעשות את זה, היא צריכה להחליט את זה. יש לכם עדיין הזדמנות – בתקציב מופיעה הסתייגות על חיילי מילואים באקדמיה.
אני מסיים. תודה. תאשרו את ההסתייגות הזאת פה אחד היום. על דיור ציבורי זה 10 מיליון שקל – לקחו להם כסף סתם על בתים ריקים – ועל סיוע לחיילי מילואים. שתי הסתייגויות יש לכם היום – תאשרו אותן בהסכמה פה אחד. נראה אתכם, תעשו משהו אחד טוב בכל החגיגה הזאת.
637 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.