קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
"כמלוא נימה", בטח במלכות הזאת.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדיון הזה הוא דיון תקציב, ואם להודות על האמת, הוא מתמקד ב-5 מיליארד שקלים מהתקציב מתוך למעלה מ-500 מיליארד שהוא מונה. אומנם הסכום האמיתי של הגירעון שמדינת ישראל תתמודד איתו ב-2024 הוא גדול בהרבה. אתה איש כספים, אדוני היושב-ראש – 111 מיליארד ש"ח צופה האוצר גירעון ב-2024, כמעט 6% מהתקציב; 67 מיליארד יותר יהיו עד הגירעון.
אבל אני רוצה להפתיע אותך, להפתיע אתכם, חבריי חברי הכנסת: בואו נתחיל בטוב, דווקא כשיש הרבה ביקורת. בואו נתחיל בדברים טובים שהממשלה הזו עשתה: תיקון – העלאת שכר המינימום לחייל מילואים מ-225 שקלים ל-300 שקלים. זה טוב, זה ראוי. זה גורם לזה ששכר המינימום לחייל מילואים עומד על 9,000 שקלים, ורבים מקבלים שכר מינימום; התיקון של הכרה בבני הזוג של נופלי צה"ל החד-מיניים, עם תודה מיוחדת לחבר הכנסת אייכלר על שיתוף הפעולה – כן, מה שמגיע, מגיע; החלטת הממשלה לתת מקדמות למפונים מבתיהם עוד לפני שמגיעים פיצויים – על זה צריך לומר: זו החלטה ראויה; גם תגמולים לבני משפחות השבויים והנעדרים, בדומה לבן משפחה של חייל שנספה, נכללת בדברים הראויים שקרו בחודשיים האחרונים. עד כאן, טוב ויפה.
אז למה אני וחבריי למפלגה שנמצאים כאן נתנגד לתקציב היום? כי יש בתקציב הזה, חבר הכנסת פינדרוס, כמה ביזיונות, דברים שקשה להאמין שהם מתקיימים בזמן שבשג'אעיה, בג'באליה ובח'אן יונס אחינו הלוחמים נלחמים. והיות שאני במילואים, אז פונים אליי חיילים וחיילות כל הזמן, ככה מהצד, לומר לי: קינלי, בוא תעזור לנו, אז הינה, אחד לאחד. פנה אליי ירון ואמר לי, נורא פשוט: קינלי, למה התגמול המיוחד לחיילי המילואים בסך של 133 שקלים ליום מסתיים ביום השישי, ורק מי שהוא מ"פ או מג"ד עם המקבילים להם, כ-2,600 אנשים בסך הכול, מקבלים אותו? שאלתי את האוצר. אנחנו היום ביום ה-69 למלחמה – זה 25 מיליון שקלים על כל יום לחימה. כלומר, אנחנו היום בתוספת של 225 מיליון, ולצערנו עוד היד נטויה, ואנחנו כנראה נגיע ל-500, אולי 750. האוצר אומר: אין כסף, אבל הי, ביבי אמר שאין בעיה של כסף. אז קחו אותו מסטרוק, קחו אותו מסמוטריץ' – –
– – זה כסף קטן ממש, ותנו אותו לחיילי המילואים שמשרתים כבר 69 יום. זה בשבילך, ירון.
עכשיו לאלי. אלי הוא איש מילואים, 69 יום במילואים. יש לו עסק עצמאי, והוא מייצא לארצות הברית, מכניס לקופת ישראל הדלה דולרים מדי חודש. הוא מעסיק עשרות אנשים, ובהם יש גם חיילי מילואים. אתם יודעים שאלי, כמו עשרות אלפי מעסיקים במשק, מסבסד כל חייל מילואים ב-30%? מה זאת אומרת? כשחייל שלך יוצא למילואים, אתה לוקח מישהו במקומו. אז על המישהו במקומו המדינה משלמת לך, אבל אתה משלם את אותה משכורת לחייל; אתה בעצם משלם שתי משכורות. על מה המדינה לא משפה, חבר הכנסת מלול? היא לא משפה על עלויות המעביד, בממוצע 30% עד 35%. למה? ככה, כי זה הרבה כסף. אז אדם עובד לא נמצא, כי הוא במילואים, המעסיק לוקח אחר במקומו, והוא משלם שליש משכורת סתם. נכון, זה לא מעט כסף – 2 מיליארד ש"ח.
זה יותר במידה מסוימת, אבל זה לא משנה. שליש לא ממומן. בחישוב של שנה רגילה זה 2 מיליארד; השנה זה אולי כפול. אבל היי, ביבי אמר שאין בעיה של כסף, אז למה שהמעסיקים יישאו על גבם את המדינה?
בוא נדבר על עצמאים. הרי אתם יודעים שסיוט להיות עצמאי במדינה הזאת, שמדינת ישראל עושה הכול כדי להקשות על עצמאים, ואני לא מדבר על אינטל. בואו נדבר על נטלי, עצמאית אמיתית; אפילו הזכרתי אותה כבר פה. יש לה עסק קטן לעיצוב שמלות, והיא משרתת איתי במילואים. המחזור הכספי הוא של כמה עשרות אלפי שקלים כרגע, העסק בתחילתו, אבל היא במילואים. מי יעבוד? מי יעצב? מי ישלם? לא, אבל אין מקדמות לעצמאים, ולכן כרגע, מה שהיא עושה במשמרות, תוך כדי המשמרת, כשהיא יכולה, זה יושבת בצד ומעצבת שמלות.
על מה שניתן אמרתי פה תודה, אבל זה לא ניתן.
בואו נדבר על סטודנטים. כשליש מחיילי המילואים הם סטודנטים. בוא נדבר על הדר, קצינה בדרגת סרן במילואים. היא כרגע בשנה שנייה במוסד האקדמי שלה, והמוסד הזה יתחיל בעוד שבועיים. אז כרגע אספו את המוסדות האקדמיים ואמרו להם: אתם תסבסדו, אתם תורידו להם בשכר הפנימייה, אתם תורידו להם במעונות. אבל חברים, זה תפקיד המדינה. הסטודנטים האלה יישאו על גבם את המשק הישראלי. יש פה כמה מאות מיליוני שקלים שנדרשים והם לא מכוסים.
אז הגשתי הצעה. למה הגשתי הצעה? כי השר קיש, שר החינוך, אמר בוועדת החינוך, וכולנו שמענו: אין לי כסף לתת לסטודנטים; תגישו הצעת חוק פרטית. ההצעה הוגשה. במלחמת יום הכיפורים כל סטודנט קיבל סבסוד שכר לימוד, והיום בממוצע הוא משלם 12,000 שקלים. אז בואו ניקח את 12,000 השקלים, נכפיל בכמה עשרות, זה יוצא בסביבות 800 מיליון. אבל היי, ביבי אמר שלא חסר כסף בקופה, אז למה לא נותנים להם את זה? למה ביום כיפור כן ועכשיו לא?
ועוד אחד אחרון. איתי, בדרך לפה שמעתי אותו מדבר. איתי הוא פצוע צה"ל, נכה צה"ל. בימים הראשונים בלחימה הוא נפצע בעוטף עזה בקרב. כמוהו יש אלפי חיילי צה"ל שחזרו חיים מהקרב אבל נפצעו בגופם, גם בנפשם. אגף השיקום של משרד הביטחון עובר תהליך מופלא בשנתיים האחרונות, במסגרת רפורמת נפש אחת בראשות לימור לוריא, אבל חסר כסף. למשל, נדרשים עכשיו עוד 100 תקנים לעובדים סוציאליים. כמה זה? 30 מיליון שקל בממוצע. אז היי, לא מן הראוי שניתן את 30 מיליארד השקלים האלה בשביל נכי צה"ל? ומה עם מאות המיליונים של למעלה מ-1,000 חיילים שנפצעו בניסיון לחלץ חטופים, בלחימה בשג'אעיה? מי ישלם אותם?
חברים, עוד מילה על חינוך. דיברנו פה הרבה על חינוך, ואני אמרתי: אני בעד אופק חדש למורים חרדים. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. אופק חדש למורים חרדים הוא רעיון מעולה. אם הדרישות – לא הגיוני שכשירון, חייל מילואים אמיתי שמשרת איתי במרכז האש, עושה אופק חדש, הוא עושה שעות שהייה, שעות פרטניות, הוא צריך לעשות גמולים, ולמורה החרדי אין. למה אין? כי אין שום משילות על הרשתות החרדיות, הן לא מגישות דוחות פרטניים פר מורה, והן גם לא התחייבו לעשות את זה במסגרת אופק חדש.
ובואו נזכיר את כל הת"תים שהכנסתם בשנים האחרונות, הת"תים שיש בהם אפס לימודי ליבה; מניתי כבר את שמותיהם.
תאמין לי, אני מכיר את מה שחיים ביטון עשה לא כשר אלא כשהוא היה מנכ"ל רשת המעיין.
ארז, תאמין לי, אם יש משהו שאני מבין בו זה זה.
יכולתם להביא תקציב ש-120 יצביעו בעדו; יכולתם להשאיר דברים לאחרי הבחירות.
יכולתם לומר: מה שלא יורה, יקוצץ. אבל התקציב הזה מאכזב, ולעם ישראל מגיע יותר מזה.
1,028 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.