קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים פה בדיון מנומנם אבל באירוע שלפי מיטב זיכרוני הוא מאוד מאוד חריג. אבל בכלל מדינת ישראל כרגע עוברת למעשה תקופה מאוד מאוד לא פשוטה ומורכבת. קודם כול, אנחנו נמצאים בדיון על תקציב – בניגוד למה שאזרחי מדינה חושבים, כשרואים שבסוף שנת 2023 מתקיים דיון תקציב ואישור תקציב בכנסת, כולם בטוחים שזה תקציב של השנה הבאה. אז לא היא. זה תקציב של השנה היוצאת, תקציב 2023, בניסיון להתאים ולתקן את מה שאפשר במסגרת המציאות החדשה שבה אנחנו נמצאים. מלכתחילה זה אירוע חריג.
אבל הולך לקרות פה עוד משהו חריג – יש פה חברים ותיקים בבית הזה; אולי יש אפילו כמה ותיקים ממני – אני לא זוכר כמוהו, לפחות בתקופה שאני בכנסת, כי בהצבעה על תקציב המדינה בקריאה שלישית, סיעה שלמה בקואליציה הולכת להצביע נגד, כולל השרים שבתוכה. זה לא אירוע שקורה יום-יום בכנסת.
בשם רומן אני מוחה על השם נערות הסיעה. יש גם נערי הסיעה.
אני אומר: לפי מיטב ידיעתי, בפעמיים האחרונות שדבר כזה קרה, זה היה לפני כ-20 שנה, בשתי ממשלות של אריאל שרון, כששרי ש"ס הצביעו נגד התקציב. היה גם אירוע ששרי שינוי הצביעו נגד התקציב. נדמה לי שמאז לא הייתה חזרה על האירוע הזה כאן במליאת הכנסת במשך 20 שנה, לכן זה בהחלט אירוע חריג. אבל זה הולך לקרות, ואנחנו כסיעה שלמה בקואליציה, סיעת המחנה הממלכתי, כולל השרים שבתוכנו, נצביע נגד התקציב הזה, כי הוא תקציב בלתי אפשרי במציאות שבה אנחנו נמצאים.
דיברו על זה כאן לא מעט חברי כנסת מהאופוזיציה, וצדקו. מי שיקשיב ככה בשקט ללחשושים של חלק מחברי הקואליציה, יודע שגם הם חושבים שזה נכון. הייתי בלא מעט קואליציות, בחלקן הייתי יושב-ראש. בתקופות משבר ראשי מפלגות הקואליציה תמיד ידעו להבין שמצמצמים דרמטית את הכסף הקואליציוני. זאת הייתה פעולה מיידית, ברורה מאליה, במשברים הרבה יותר קלים מהמשבר שמדינת ישראל עוברת היום.
לכן, כשלפני כחודש וחצי, יחד עם חברי יו"ר ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין, באתי ביוזמה לכל ראשי המפלגות לוותר על כסף קואליציוני. הייתי בטוח שזה ברור מאליו שזה ייענה, אם לא כל הוויתור אז לפחות ויתור על הרוב המוחלט. לצערי, זה לא קרה, ואנחנו עדיין מקבלים פה תקציב עם שורות שלמות בתוכו שאף אחד לא מצליח להבין למה הן הכרחיות כרגע, בעת המלחמה. למה לא ניתן להפנות את הכסף הזה, למשל, למינהלת תקומה, ולעזור עוד יותר בשיקום של חבלי ארץ ולמפונים שנמצאים?
לכן לא ראינו לעצמנו שום אפשרות לתמוך או להימנע בתקציב הזה. אנחנו נתנגד לו – כפי שאמרתי, מעשה מאוד מאוד קיצוני ולא רגיל במציאות הפרלמנטרית של מדינת ישראל. אנחנו גם הגשנו שורה של הסתייגויות, ועל אחת מהן אנחנו נבקש, לפי הסיכום בוועדת הכנסת, להצביע במיוחד. אני רק אעדכן את חברי הכנסת. זאת הסתייגות שמדברת על הוויתור – למעשה קיצוץ – תקציבים קואליציוניים בתקציבי משרד החינוך, בסעיפים הקואליציוניים הרבים שבתוכו, ומעבירה את הכסף הזה למינהלת תקומה.
אני פונה מפה לא רק לחברי האופוזיציה בהצעה לתמוך בהסתייגות הזאת – אני מקווה ומעריך שהם יעשו את זה כברור מאליו – אלא גם לחברי הקואליציה. הרי אתם יודעים שזה הדבר הנכון. הינה, אנחנו חברי הקואליציה הולכים לעשות את זה, אז אני פונה לחברי קואליציה, גם חברי כנסת, גם שרים בממשלה: אתם מפחדים להצביע נגד התקציב בקריאה השלישית? מפחדים לעשות כמונו מעשה חריג בכללי המשמעת הקואליציונית? אז לפחות תהיו מספיק אמיצים להצביע בעד ההסתייגות הזאת ולעשות את הדבר הנכון: לקחת את הכסף ממקום שבו זה יכול לחכות למציאות של אחרי מלחמה ולהעביר אותו למי שבאמת צריך אותו כעת, בזמן המלחמה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אגב, הפנייה מופנית גם אליך.
567 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.