אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אתמול היה יום מאוד קשה עבור כל העדה הדרוזית, עבורי במיוחד. איבדנו שני לוחמים, עדי מאלכ חרב ורב-סרן ג'מאל עבאס. אני לקחתי על עצמי מאז התחלת המלחמה – נשאלתי הרבה על חוק הלאום, על חוק קמיניץ ותמיד עניתי באותה תשובה: אנחנו במלחמה, ובמלחמה מתרכזים במלחמה ונלחמים, אחרי המלחמה נטפל בדברים האחרים. אבל מה שאני רואה ושומע – הצהרות של חברי כנסת שצריך לשנות את חוק הלאום, צריך לבטל את חוק קמיניץ, אני שומע שיש הצעה ליושב-ראש הקואליציה, עם שר החוץ, לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית.
להגיד לכם את האמת, אף דרוזי לא יקבל לא עיגון מעמדה של העדה הדרוזית ולא כלום. חוק הלאום פגע מאוד קשה בעדה הדרוזית, מאוד. לשמוע את הסבא, אלוף משנה במילואים, בהלוויה של הנכד שלו מדבר על חוק הלאום וחוק קמיניץ כמה פגעו, תאמין לי, נקרעתי.
אני רואה שהרבה חברי כנסת מנצלים את זה עכשיו. אני אומר לכם, מנצלים את זה, משחקים על הרגש שלנו בנושא של חוק הלאום, חוק קמיניץ. אם רוצים לדבר על החוקים האלה, צריך להביא את זה לכאן. לבטל את חוק קמיניץ באופן מיידי ולתקן את חוק הלאום, אם לא לבטל אותו. מדינה כמו מדינת ישראל לא צריכה חוק לאום. הסתדרנו בלי חוק הלאום יותר מ-70 שנה, סמכנו על מגילת העצמאות. אני לא יודע ולא מבין את הממשלה הזאת. ראש הממשלה נשאל על הנושא הזה ואת התשובה שלו אני לא יכול לצטט, כי התשובה הייתה פוגענית. אני שומע שרים שמדברים: הדרוזים נלחמים לצידנו. מה זה "נלחמים לצידנו"? זאת המדינה שלי, אני נלחם למען המדינה שלי. כל צעיר דרוזי נלחם למען המדינה שלו. אין לי מדינה אחרת. אנחנו לא נלחמים לצד אף אחד, אנחנו נלחמים למען ביטחון מדינתנו. זה כל אחד שיושב כאן צריך להבין. כל צעיר דרוזי מחונך על אהבת הארץ, על הנתינה. לכן אני אומר לכם, לא נסכים לפחות מתיקון חוק הלאום או ביטול חוק הלאום – –
– – ביטול חוק קמיניץ. תודה רבה.
321 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.