אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, כבר 45 יום אנחנו במלחמה שמתנהלת. מספרים לנו – אנחנו שומעים פעם אחר פעם שמנסים להימנע ממלחמה רב-זירתית. אני חייב לשאול אותך, אדוני השר, ואתה חבר גם בקבינט, אם אני לא טועה: איך אתם מגדירים בקבינט מלחמה רב-זירתית? מה שקרה בבירנית היום – איך אתם מגדירים את הפיצוצים ואת הטיל שנורה, את מה שנורה שם על המוצב? איך אתם מגדירים את ירי הרקטות והטילים יום-יום, יום-יום, בגבול הצפון? איך אתם מסבירים את ההרוגים והפצועים שיש לנו שם? מה זה אם לא חזית? זה טפטופים?
אנחנו חוזרים ושומעים את אותם המושגים ששמענו, או שיכול להיות שאצלכם עדיין – וצר לי לומר את שנתניהו וגם גנץ ואיזנקוט נמצאים באותה קונספציה, רק מסבירים אותה אחרת, במילים אחרות, אבל זה אותו דבר; אותה הקונספציה שבגללה הזרמתם ציוד הומניטרי לרצועה בלי לדרוש מחווה הומניטרית מהצד השני, בלי להבין שבזה אתם נותנים לגיטימציה למשבר ההומניטרי של מאות החטופים שנמצאים שם; אותה קונספציה שבגללה אתם שבוע אחד אומרים שלא ייכנס דלק לרצועה, וזה קו אדום – אמר את זה ראש הממשלה ואחריו שר הביטחון – ופחות משבוע אחר כך, אדוני היושב בראש, אדוני השר, משאיות הדלק נכנסות; אותה קונספציה שהופכת את הקווים האדומים האלה שאתם מסרטטים – אתם סרטטתם את הקווים האדומים האלה – להיות ורודים ואחר כך שקופים, וכך נראה הריסוק של מה שאנחנו קוראים לו "ההרתעה הישראלית".
ואתם יודעים, בג'ונגל, חבריי חברי הכנסת, כשהחיות מריחות את הדם, כולם באים ומצטרפים לחגיגה, כולם מצטרפים. המזרח התיכון הוא לא פחות מאותו ג'ונגל, וכולם מצטרפים לחגיגה כי הם מריחים שהקווים האדומים שלנו הופכים להיות שקופים. אז גם בתימן, אחרי שהם יורים פעם אחת ופעם שנייה ופעם שלישית, הם גם מעיזים לתקוף כלי שיט כי הם חושבים שהוא קשור איכשהו למדינת ישראל, בניסיון לפגוע בנתיבי השיט לכאן. וכשאנחנו פעם אחר פעם מזיזים את הקו האדום עם כל מיני הסברים כאלה ואחרים ומאפשרים לירי על הצפון להפוך לטפטופים, אנחנו מזמינים את התקיפה הבאה, אנחנו מזמינים את ההחרפה הבאה, אנחנו מזמינים את החזית הבאה.
ושוב, במקום שאנחנו נהיה אלה שיוזמים, במקום שאנחנו – – –
ושוב, במקום שאנחנו נהיה אלה שיוזמים, אלה שמובילים את הקו, אנחנו בסך הכול עוד פעם מתגוננים ומתגוננים ואולי לפעמים גם מגיבים. אני אומר שוב, אל תספרו לנו שאתם מנסים להימנע מחזית כשהחזית הזו כבר פתוחה, וזאת החזית הצפונית.
368 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.